שלא יעבדו עליכם: דרישתו של בד"ץ העדה החרדית שלא להעסיק יהודים כשרים יוצאי אתיופיה, שכולם עברו גיור-לחומרא, בייצור היין ביקב ברקן, אינה גזענית. יסודה בשרלטנות הלכתית ובהפיכת התורה לקרדום לחפור בו. שכן גזענות, על-פי כל הגדרה ידועה, היא שנאת בני הגזע האחר. למשל, האנטישמיות שרווחה באלפיים השנים האחרונות ושבעטיה נשחטו בכל מיני מיתות אכזריות עשרות מיליוני יהודים.
אבל ההנחיה של הבד"ץ ליקב ברקן שלא להעסיק יוצאי אתיופיה, שהוכרו יהודים על-ידי גדולי הדור ובהם הרב
עובדיה יוסף, אינה גזענות. זוהי רק נכלוליות בשם ההלכה. מינוף ההלכה לעשיית הון תועפות על חשבון טיפשותם של ההמונים. סתם רמאות ואחיזת עיניים. ודאי שזו אינה גזענות בשל צבע עורם של יוצאי אתיופיה. והראיה, הדרת האתיופים אינה נעצרת רק אצלם. גם הסרוגים, כלומר חובשי הכיפות הסרוגות, אינם ראויים, בעיני הבד"ץ, לייצר יין; ואם סרוג כלשהו מייצר יין – זה עלול להסתיים בהכרזת היין ליין נסך, רח"ל.
קשה להאמין. יש בקרב הסרוגים לא מעט אידיוטים שימושיים, תמימים עד דכא, שטווח הראיה שלהם מגיע עד קצה הנעל. מבחינתם מפלגת הליכוד שלמענה הצביעו, היא באמת מפלגת ימין (והיא לא), והכשר בד"ץ העדה החרדית, הוא באמת שיא הכשרות (והוא לא).
הנה סיפור מהחיים: ליינות יקבי ירושלים הוותיקים, חמש חותמות כשרות של כל קשת הבד"צים, למן החרדי (לא של העדה החרדית), דרך בד"צים ספרדים ידועים ועד סרוגים. יום אחד ביקש המנכ"ל
ארז וינר (הוא סא"ל במיל' ארז וינר, לשעבר מפקד 'דוכיפת' שהייתה ראש החץ במלחמה באינתיפאדה השנייה ולאחר מכן מח"ט עציוני), לצרף לשלל החותמות שעל בקבוקי היין שלו, גם את חותמת בד"ץ העדה החרדית. הוא העריך שמדובר רק בעניין פורמלי וכספי (הכרוך בתשלום גבוה בעליל לקופת הבד"ץ). אך כשהגיעו נציגי הבד"ץ ליקב, הם נדהמו ממספר הסרוגים העובדים בו ודרשו להזיזם לטובת קליטת עובדים חרדים.
מתחיל ונגמר בכסף וינר: "כל האנשים שהם ביקשו להזיז, הם כאלה שכל שאר הכשרויות סמכו ידיהן עליהם. כשהודעתי שאנו מעדיפים להישאר עם האמת שלנו, הם שלפו את הקלף המנצח וטענו שזה יהיה טוב לנו גם מבחינה מסחרית". הבנת אז זה, ברוך? הכל מתחיל ונגמר בכסף. גם חותם הכשרות של הבד"ץ.
בקרב ציבור שומרי הכשרות מתהלכים סיפורים לאינספור על רפיסות ההשגחה הממשית של משגיחים מהבד"ץ, בוודאי לא כולם עושים מלאכת ה' רמיה, אבל יש כאלה. ארז וינר: "באיטליה יש יקב המייצר יינות כשרים עבור השוק הישראלי. לקראת הייצור הראשון, הגיעו נציגי בד"ץ בית יוסף, והעבירו את היקב תהליך ארוך של בדיקה והשגחה. ליקב גם הכשר של בד"ץ העדה החרדית, אבל הוא מסתמך על ההכשר של בד"ץ בית יוסף, והולך הלאה. נוח לו שבד"ץ בית יוסף עושה את העבודה בשבילו".
סוף מעשה: וינר הראה לבד"צ'ניקים את הדרך החוצה, לא לפני שהסביר להם, שפסילת יהודים שומרי תומ"צ רק בשל סוג הכיפה שלראשם, לא תהיה בקדנציה שלו.
מקור כוחו של הבד"ץ של העדה החרדית, הוא בעוצמה שהקנינו לו אנו, הצרכנים הפתיים, הנסחפים ברוב תמימותנו אחר חותמת הבד"ץ, שנתפסת בטעות כעדות לשיא הכשרות. שרק אצלו המונופול על הכשרות. אז זהו, שלא. במקרים ידועים השגחתו היא יותר וירטואלית ממעשית, ומסתמכת על השגחת הרבנות ובד"צים אחרים.
חטא הקנאה שוחרי הבד"ץ גם שוכחים, שבנהייתם אחר הבד"ץ הם מממנים בהזדמנות זו תעשיה של כסף לצרכי פעילויות אנטי ציוניות, אנטי ישראליות ואנטי לאומיות, של מנגנוני העדה החרדית. הבד"ץ, שהוא שמו המקוצר של הארגון ושמו 'בית דין צדק לכל מקהלות האשכנזים', עומד מאחורי הפגנות אלימות למיניהן בעניין ההתנגדות לגיוס, רדיפת החרד"קים והכאתם, חפירות בקברי עכו"ם ועוד. את זה מממנים, במישרין או בעקיפין, בין היתר גם שוחרי הבד"ץ.
אומר רבה של עפולה הרב שמואל דוד: "הורתו של בד"ץ העדה החרדית בחטא הקינאה במרן הראי"ה קוק זצ"ל שעלה על רבני דורו בהלכה ובמחשבה, בפילוסופיה ובידיעה מקיפה בכל אוצרות חז"ל; ולידתו בעוון השנאה לרבנות. העובדה שיש כל כך הרבה בד"צים, וכל אחד מהם אינו סומך על חברו, מלמדת כי לא הכשרות לנגד עיני הבד"ץ כי אם הכסף, ולצורך כך ממציאים חומרות של הבל".
לדברי הרב דוד, מדובר בעסקנים אשר בודים חומרעס מליבם: "הם מהדרים בגיבובי חומרות שבסיסן רעוע, למען בצע כסף. כאשר הם טוענים שרק הם כשרים, והרבנות לא, הרי זה שקר ורשע, והכל כסף ופוליטיקה. הם גורמים לקיטוב בעם ולהרחקת הציבור מתורה ומצוות, ועל כן יש להתרחק מהבד"צים למיניהם כמו מאש".
מקורבים לבד"ץ מסבירים שפסילת האתיופים נעשתה בשל ספקות לגבי יהדותם. אולם אם זו הבעיה, כי אז ניתן לפקפק גם ביהדותם של אנשי הבד"ץ עצמם, כפי שכבר העלה חשש זה הרב עובדיה יוסף בשנות השמונים: "אינני מבין מה רוצים האשכנזים מיהודי אתיופיה, בשעה שהם עצמם בנדודיהם לפני מאות בשנים בארצות אירופה, התערבו בין גויי ארצות אלו, ושבו והתאקלמו בתוך העם היהודי". על-פי ידיעה של נוח זבולוני בעיתון 'דבר' משנות השמונים. אז אולי האשכנזים הם בכלל תוצר של עירבוב שושלותיהם בין גויי הארצות בזמן מן הזמנים במרוצת אלפיים שנות? אולי הם עצמם פוסלים במגעם את יינם ליין נסך?
אין אפוא עצה ואין תבונה נגד תעלולי הבג"ץ, אלא בהחרמתו. בדיוק כפי שהם מחרימים את היהודים האתיופים. אפשר וצריך להכות אותם דרך הכיס. נכון אומנם שתעשיות מזון ענקיות נכנעות לכל גחמות החומרעס הבד"ציות, אבל עושות זאת רק מטעמים עסקיים. נדמה להם שזה מה שהציבור רוצה. ככל שתקטן הדרישה להכשרי בד"ץ העדה החרדית, יילכו יצרנים נוספים בדרכו של ארז וינר.
הפתרון בפרשת כוחנות הבד"ץ, פשוט להפליא: יש בד"ץ? – לא קונה!
