גנץ פוחד מתבוסה

בני גנץ בחור נחמד. הקצין הבכיר לשעבר, שבעבר הרחוק כמעט לא מונה לרמטכ"ל, עדיין לא הצהיר שהוא מתכוון להיכנס לפוליטיקה וכבר מופיע בסקרים כמוביל שבין המתמודדים על תפקיד ראש הממשלה אחרי בנימין נתניהו. כנראה הוא כל כך "קנון" שהוא פשוט מבהיל את ראש הממשלה שמתכוון להישאר אתנו לנצח. אני מאמין שממרומי משרדו החדש והמהודר בקומה גבוהה במגדלי עזריאלי בתל אביב, גנץ אינו עוסק יום ולילה בהכנסת שמו לסקרים. אבל שמו מופיע בהם. מעניין מי מכניס אותו לרשימת "החשובים" - שונאיו או אוהביו. שונאיו מקווים שיהפוך למטרה על שולחן המשחקים של נתניהו ואוהביו חיים בתקווה שבקלות יביס בבחירות את מנהיג הליכוד. איש איש ומשאלת לבו. בני גנץ אדם רך אופי ותכונתו הבולטת ביותר אינה טמונה ביכולת ההתמודדות שלו עם מצבי משבר, או בידע הצבאי שלו, אלא דווקא בעובדה שהוא גבה קומה. אילו הייתה מתקיימת תחרות יופי הוא בוודאי היה ניצב בראש השורה. מי שמכיר את אופיו הלא תחרותי של גנרל גנץ יודע שהוא לא ימהר להתמודד. אבל אם יציעו לו את תפקיד המנצח בלי מאמץ הוא בוודאי יקבל את הדין על עצמו. אולם אם ייאלץ להפשיל שרוולים ולהתמודד מול מועמדים נוספים, כלל לא בטוח שלא ינוס מן המערכה. בינתיים אנחנו נידונים להמתין. "נחכה ונראה" כמו שאומרים כל אלה שאינם יודעים דבר ומפרשנים את הרהורי לבם. ובני גנץ השתקן ממתין בינתיים שאלוהים יחליט במקומו וכך יובטח לו התפקיד הנישא והרם. בני גנץ מזכיר לי את שחקן הקולנוע הבינוני רונלד רייגן שלא היה פוליטיקאי והחליט להתמודד על הנשיאות של ארה"ב ללא כל ניסיון מוקדם, אך הפך לנשיא מוצלח. ואולי יהיה דין גנץ כדינו של רייגן והוא יהפוך לנשיא מוצלח. אבל כדי להיבחר הוא חייב לקפוץ אל המים הסוערים. רייגן רץ והצליח ואילו בני גנץ עדיין מהסס בינו לבינו מבלי שהגיע להחלטה. בינתיים הוא נהנה מניחוחם הנעים של הסקרים שמחמיאים לו, אף כי עדיין לא החליט מה הוא רוצה. אולי בעיניו טוב המתמודד שניחוח ריח ההצלחה נודף ממנו על פני המועמד שהתמודד ונכשל. אולי בתור גנרל גנץ הינו בעל תדמית של איש צבא מוצלח פחות או יותר, אבל כאזרח לא מנוסה בקרבות הסכינים של החיים הפוליטיים כנראה שהביצים שלו לא כל כך גדולות והוא פשוט מפחד מתבוסה, אם יתמודד במסגרת מפלגה חדשה שיקים או שיצטרף למפלגה שגדולים סיכוייה לנצח. הפחד מפני תבוסה אינו תכונה מנהיגותית הנדרשת מגנרל. אבל בתור אזרח אפשר תמיד להתחבא מאחורי התירוצים.