|
|
|
|
הצהרה המשותפת של נתניהו וראש ממשלת פולין, באה לאחר מו"מ חשאי שנמשך חודשים בהשתתפות נציגי ממשל, יד ושם וחוקרי שואה. ההצהרה המשותפת היא בהחלט הישג מדיני למרות טעויות ופינות שחורות היסטוריות. האלטרנטיבה להצהרה שהחוק הפולני במקור יישאר בתוקפו וישראל תמחה, תצעק, תסביר ואחרי שנה ישכחו מישראל, כי אירופה לא מעוניינת להתעסק ולהיזכר בשואה, ורוב מדינות אירופה, יש להן חבילה משלהן שלא רוצות לחשוף. | |
|
|
|
|
|
|
לכן - על-רקע מדיני פוליטי זה, כאשר ישראל מעוניינת ביחסים טובים עם מדינות אירופה ופולין במיוחד, יש צורך להתגמש, לרכך את המכה ולספוג אי-דיוקים היסטוריים על חשבון הישגים בהווה ובעתיד מדיניים. להוסיף לכך שההיסטוריונית הראשית של יד ושם וחוקרי שואה נוספים קיבלו בהבנה את המסמך המשותף למרות אי-דיוקים היסטוריים. במהות - אין מחילה לאותם פולנים ששיתפו פעולה, שהלשינו או רצחו יהודים. | |
|
|
|
|
|
|
יש אפשרות להמשיך ולהעביר ביקורת, לחקור, לחשוף עדויות ומסמכים, לפי התיקון החדש. מסקנה - תמיד יהיו מתנגדים, מבקרים, אינטרסנטים פוליטיים, מול אנשי מעשה ורואים את המציאות המתפתחת. | |
יד ושם שתק משך כשבועיים, לאחר קבלת המסמך, ורק אחרי שפרופ' באור, חוקר השואה המפורסם התערב, הם פתאום התעוררו, כאשר נציגיהם הבכירים היו במו"מ כל הזמן. גם ברגעים קשים - אסור לשכוח פולני חסידי אומות עולם ואחרים שניסו לעזור מול אחרים ששיתפו פעולה עם הנאצים כפי שקרה בעוד מדינות אירופה. | |
|
|
|