ועדת הכנסת דנה בחוק הלאום, ובדיון אמרה חברת הכנסת
יעל גרמן: "כשעמדנו מול מיידאנק בפולין לא יכולנו שלא לחשוב על הפולנים ששתקו מול העוול. הלקח שלנו כיהודים הוא לא לשתוק מול העוול". אני וגם ח"כ
אבי דיכטר מבינים את המשפט הזה כניסיון השוואה בין מעלליהם הנפשעים של הפולנים, בשתיקה וסיוע בפועל לרצח ששת המיליונים, ובין השתיקה לטעמה של גרמן בעניין חוק יסוד הלאום.
מלבד ההשוואה המקוממת, מעידה ההערה הזו על מפלגתה של יעל גרמן, כמפלגת שמאל, ואף שמאל קיצוני, כהמשך לשורשים הוותיקים של יעל גרמן. מפלגה אשר מסתירה את האידיאולוגיה השמאלית השלטת בה, כי עם אידיאולוגיה כזו אין היום סיכוי להגיע לשלטון.
ומתי נדע שמדובר במפלגה שמאלית ואולי אף שמאלית קיצונית? זאת נדע כאשר
יאיר לפיד יתרווח ח"ו על כורסת ראש הממשלה (כלומר לאחר הבחירות), או לפני הבחירות, וכאשר חברי כנסת כמו יעל גרמן יחשפו את האמת. ויעל גרמן חושפת. אני מקווה שתמשיך (רק בלי השואה) וח"כ לפיד מצפה ודאי הפוך. הוא מצפה לכבוש את האמת המרה, הוא מצפה שכולנו נמשיך להאמין שקבוצת השמאלנים אותם הוא מנהיג הם מרכז עם נטייה ימינה דווקא.
ולכן יאיר לפיד יקירי: בחכמה תעשה אם תשחרר את יעל גרמן. המשך חשיפת פניה האמתיים של מפלגתך, תשאיר אותך עמוק עמוק בספסלי האופוזיציה, עם כוחות מידלדלים והולכים, מה שאותי מאוד ישמח, אבל אותך ודאי יעציב.
