ראשי החמאס מחוסלים, מאות רבות עד כדי אלפים מהמחבלים מתים, נזק מאסיבי לתשתית, ניתוק אמיתי מעזה וחיסול מעבר סחורות במעברים, העברת מלט וכסף לרוצחים ועוד פעולות ממשיות בהם יש כדי להכריע את האויב.
עם צאת שבת קודש, נדהמתי לראות כיצד נמשכים הרפיון, החידלון וחוסר האונים מצד מדינת ישראל ה"ריבונית". רוצחי החמאס ו"פלגים" נוספים, ישמעאלים כולם, עושים בנו שפטים ושבים ושמים אותנו ללעג ולקלס פעם אחר פעם.
ואין תגובה!
אם לדייק, כי אז נאמר שיש תגובה, אך "תגובה" כזו, עדיף שלא הייתה כלל. דובר צה"ל וגורמי צבא בכירים מנסים לחפות על חדלונם באמצעות מלל רב, דברת מייגעת המתישה את הכוחות, מדכאת את היהודים ומצחיקה עד דמעות את האויב הערבי.
"ההישגים שהושגו היו משמעותיים. תקפנו שתי מנהרות היקפיות עליהן עבד חמאס מזה מספר חודשים, תקפנו את מפקדת הגדוד של גדוד בית לאהיא - השמדנו את כל מפקדת הגדוד. למעלה מ-20 מטרות בתוך מפקדת הגדוד, חמ"לים תשתית קרקע, משרדים ומחסנים לוגיסטיים. תקפנו מבנה רב קומות בשאטי ששימש כמתקן אימונים של חמאס ותקפנו מספר מחסני אמל"ח, כולל אמל"ח רגיש של הארגון". - עד כאן הודעת צה"ל.
ולטרחנים כמוני המבקשים לדלות עוד פרטים, מתברר שאת המבנה הרב קומתי הפציץ צה"ל לאחר שהתריע מבעוד מועד על ההפצצה על-מנת שתמנע פגיעה פיזית באויב ובלוחמיו וכי הביטויים "תשתיות", "מפקדת הגדוד", "מחסנים לוגיסטיים" וכיוצא באלה, מלמדים על המשך המדיניות הנפסדת אותה מוביל הפיקוד הבכיר של צה"ל - שאיננו רוצה להכריע ולנצח.
ככה זה כאשר הפיקוד הבכיר עסוק מבוקר עד לילה בקידום אג'נדה פוסט מודרנית וליברלית בצבא. זה המחיר ליצירת 10 גדודים מעורבים, לעיסוק בשיבוץ נשים בטנקים, להעסקת מכוני חוץ אולטרה שמאלניים בחינוך המפקדים ולכניעה למשפטנים המכתיבים את הפעילות המבצעית (או את היעדרה, אם לדייק).
כאשר האויב מכה, מפציץ, שורף את שדותינו ושולח רבבות ומאות אלפים למקלטים ואנו "מכילים" - ברור כשמש שפוגעים פגיעה חמורה בריבונותנו. כאשר מנהרות נחפרות מתחת לאף, עפיפונים משוגרים מעבר לגבול, פצצות עפות מעל לגדר ואנו יורים "ליד" המשגרים ובלבד שלא נפגע בהם חלילה - זו פגיעה בריבונות. וכאשר באותו זמן ולאחר שלמעלה מ-30 אלף דונם נשרפו במשך יותר משלושה חודשים, מצהיר הרמטכ"ל - "לא נאפשר פגיעה בריבונות", הרי זה הרבה מעבר לפגיעה בריבונות - כאן מדובר בפגיעה קשה בביטחון המדינה - פגיעה שתעלה לנו ביוקר - בדמים רבים חלילה, ואינני מתכוון לכסף...
ועל הממשלה אינני רוצה לדבר, שכן אינני רוצה להפריע למנוחת השרים וראש הממשלה המצויים בתרדמת עמוקה, מנותקים ממציאות החיים וחיים בסרט כלשהו - סוג של טרגדיה כמעט סוריאליסטית. הראו לי מדינה אחת בעולם שהייתה נוהגת כמונו. טורקיה? רוסיה של פוטין? אמריקה של טראמפ? צרפת? מיקרונזיה? אולי מיקרונזיה, גם לגביה אינני בטוח...
רבותי, זה כבר לא מצחיק, זה גם לא עצוב. זה מסוכן!! אינני רוצה לחשוב על המלחמה הבאה בה ניאלץ לקחת חלק. עם פיקוד בכיר כזה כנראה שמרכז הכובד צריך לעבור לתפילות, שהרי להילחם אינם רוצים או שאינם מסוגלים. יש לציין, שהרפיסות הזו, הרישול הזה והשיתוק שאחז בהם, מקרב את המלחמה ולא מרחיק אותה.
וכך יוצא, שבעוד אנו שומעים את המנטרה המייגעת - "איננו מעוניינים בהסלמה". כל יום נוסף של הכלה, איפוק וחידלון, מקרב אותנו אל המלחמה. זה לעומת מצב בו היינו מכים בחמאס מכה אנושה כבר לפני זמן רב - שאז היה מורתע באמת (ולא כפי שטיפת המוח של דובר צה"ל על ההרתעה שכביכול קיימת).
באומרי מכה אנושה, אני מתכוון למשהו כגון מה שיתואר: ראשי החמאס מחוסלים, מאות רבות עד כדי אלפים מהמחבלים מתים, נזק מאסיבי לתשתית, ניתוק אמיתי מעזה וחיסול מעבר סחורות במעברים, העברת מלט וכסף לרוצחים ועוד פעולות ממשיות בהם יש כדי להכריע את האויב.
האמור משקף מצב דמיוני ביחס למציאות הנוהגת, שכן אין בפיקוד הבכיר של צה"ל ולו אחד הרואה בכך ההכרח והמוכן לפעול לשם נקיטת הצעדים המתבקשים.
זה מה שקורה כאשר כל הפיקוד הבכיר בצה"ל קיבל במשך כמעט שנות דור חינוך קלוקל ברוח הקרן לישראל חדשה, על גרורותיה המפיצות באופן המזכיר מחלה ממאירה את תפישת העולם הזו הרחוקה מאוד, באופן המסכן אותנו, כאמור, מרוח קרב יהודית.
