אדם שיש לו תיק מס פעיל, חייב להקפיד לבדוק ולעדכן מפעם לפעם את פרטי הזיהוי, הכתובת ואף את מצב החיובים בתיק. אחרת הוא עלול למצוא את עצמו בפני חבויות מס משמעותית שלא יהיה ניתן להתגונן בפניהן, גם אם הוא יוצא מישראל לחו"ל. דוגמה לכך ניתן למצוא במקרה הבא.
בעניין חיים שפיגולנט פסק (26.6.18) שופט ביהמ"ש המחוזי מרכז,
אחיקם סטולר, בבקשה להורות לפקיד השומה לקבל השגה שהוגשה באיחור רב, בגלל שהייתו של הנישום בחו"ל. הוא ביקש להגיש השגה על שומה לפי מיטב השפיטה לאחר שכבר חלפו 12 שנים מיום הוצאתה.
בשנת 2000 הגיש הנישום דוח על הכנסותיו והוצאותיו לשנת 1998. בשנת 2002 הוא עזב את ישראל מבלי להודיע על כך לפקיד השומה ומבלי לעדכן את כתובתו הרשומה. בשנת 2003 הוציא פקיד השומה לנישום שומה לפי מיטב השפיטה בסך 2.6 מיליון שקל, בעת שהוא שהה בחו"ל.
בשנת 2014 פנה הנישום אל רואה חשבון שיטפל עבורו בענייניו לשם חזרתו לישראל. לאחר בדיקה ברשות המיסים התגלה, כי ישנה שומה לפי מיטב שפיטה בגובה של 10 מיליון שקל בגין הדוח שהוגש לשנת 1998 (קרן בסך 2,923,593 שקל הצמדה בסך 985,907 שקל, ריבית בסך 2,586,480 שקל וקנסות בסך 3,150,260 שקל).
בשנת 2015 הגיש הנישום הודעת השגה על השומה בגין שנת המס 1998, בה טען להתיישנות השומה עקב אי-קבלת נימוקי השומה במועד. לאחר כשבוע שלח פקיד השומה מכתב תשובה לפיו רישום ההשגה לא מאושר מאחר שחלפו יותר מ-30 ימים מיום המצאת הודעת השומה, וכן בשל העובדה שחלף זמן ארוך וחורג מהסביר לקבלת ההשגה. לטענת הנישום, נוכח הוראות סעיף 150 לפקודת מס הכנסה, היה על פקיד השומה להיעתר לבקשה ולהאריך את המועד להגשת ההשגה, שכן הוא רשאי לתת אורכה להגשת השגה על שומה לפי מיטב השפיטה, בין היתר בשל הימצאות הנישום בחו"ל.
בית המשפט קבע, כי אין לקבל את טענותיו של הנישום על כך שלא קיבל דברי דואר מרשות המיסים. הוא לא עדכן את כתובתו במשרדי פקיד השומה ואף לא טרח לבדוק במשך שנים את מצב התיק שלו במס הכנסה, למרות שידע שיש לו תיק פעיל לפחות לפי הדוח שהגיש לשנת 1998. עוד נקבע, כי הארכת מועד להגשת השגה לאחר חלוף 12 שנים, כאשר אין בידי הצדדים ראיות לתמוך בטענות המועלות על-ידי הנושה בשלב כה מאוחר, איננה מעשית. הנזק הראייתי אשר נגרם לפקיד השומה הוא בלתי ניתן לתיקון. קבלת טענת ההתיישנות תעודד נישומים רבים להותיר ענייניהם הפיננסיים מבלי לסיימם לפני עזיבתם לחו"ל.
נוכח העובדה שחלפו 12 שנים, פקיד השומה אינו חייב לשמור חומר, וכי החומר מתיקו של הנישום בוער בהתאם לתקנות הארכיונים. במצב דברים זה, חלה חזקת התקינות המינהלית באשר לפעולותיו של פקיד השומה מטעם ובחסות הוראות החוק. בהתאם לחזקה זו, לא נפל פגם בתקפותה של השומה. בנסיבותיו המיוחדות של תיק זה, לאור העובדה שהנישום היגר מישראל ומכר את ביתו שהיווה הכתובת הרשומה אצל פקיד השומה, נקבע, כי חלה עליו החובה לבדוק מה עלה בגורל הדוח לשנת 1998 ובכלל לוודא את מצב תיקו במס הכנסה בתוך זמן סביר.
מומלץ לכל תושב חוזר לבחון את מצב תיקו במס הכנסה ובשאר רשויות המס לפני החזרה לישראל, כדי למנוע הפתעות לא נעימות של חבויות מס כבדות עם החזרה לישראל. מניסיוננו, הרבה יותר קל לטפל בבעיות מיסוי מראש ולא בדיעבד.
