אחד המושבים של כנס שילה השביעי שנערך ב"שילה הקדומה" זה לא מכבר, הוקדש לציון 100 שנה לגדודים העבריים. על השאלה בדבר הקשר בין התנ"ך וארכאולוגיה לבין הגדודים העבריים, שהם היו הכח הצבאי יהודי בארץ ישראל, הראשון מאז מרד בר-כוכבא, ניתנת תשובה ב"מגילת הגדוד" שכתב זאב ז'בוטינסקי, שהקים את הגדודים העבריים. אך בטרם תינתן התשובה מן הראוי לציין שהגדודים העבריים היו ערש היווצרותם של המחתרות וצה"ל.
מסתבר שמפקדת הגדוד שבו שירת זאב ז'בוטינסקי, במלה"ע ה-1, התמקמה קילומטרים בודדים מתל-שילה, כפי שתיאר אבי הגדודים העבריים בזיכרונותיו: "חזיתנו נמצאה, כאמור, בחצי-הדרך בקו ישר בין ירושלים לנאבלוס, היא שכם בלשוננו. כשנוסעים במכונית מירושלים לשכם, עוברים קודם על-יד הכפר אל-בירה: זוהי "בארות בנימין" העתיקה (עיין שמואל ב'...). הלאה, עמוק בגיא, שוכן הכפר עין סיניה: בדברי הימים ב', ג, י"ט, הוא נקרא "ישנה". אחר ישנה צריך היה לנטות מן הכביש שמאלה ולהיכנס לעמק צר,... כאן, בין שני כפרים ערביים ריקים מאדם, השתרעו הקווים שלנו. שם הכפר משמאל - אבואין; מימין ג'ילג'יליה. השנייה היא כנראה "גלגל" בירת "מלך גויים", שנזכרה בספר יהושע".
את "טבילת האש" הראשונה של גדוד 38, אשר יצא מצריפין, ושאירעה ככל הנראה באזור יער אום-צפא (שלא היה קיים אז), הסמוך לנווה צוף-חלמיש, תיאר זאב וילנאי בגיליון הראשון של "מערכות" משנת 1940: "למחרת פנה הגדוד העברי יותר צפונה אל הכפר חרבתא בני-חארית ועלה על הרי שומרון ובא ב-12 ביוני [1918] אל הכפר הערבי הקטן אום-א-סופה, שהיה קרוב לחזית... בשבת... בשעת התפילה, הופצצו החיילים המתפללים מתוך החזית הטורקית, וכך בא הגדוד במגע ישיר עם הלוחמים".
תיאורו של ז'בוטינסקי לעיל מסביר כיצד אפשר היה להגיע מירושלים אל זירת הקרבות של הגדוד בשומרון לאחר תום מלה"ע ה-1. על-מנת להשלים את התמונה נדרש להביא כאן את תיאור מסע הגדוד כפי שתיארו זאב וילנאי: "ב-9 ביוני 1918 יצאו אנשי הגדוד ברגל אל החזית, מצריפין פנו בכביש העולה לירושלים... וסרו מהכביש מזרחה ונכנסו אל עמק אילון, הידוע מראשית כיבוש הארץ על-ידי... יהושע בן נון, וגם ממלחמות יהודה המכבי... התקדמו על פני עמק איילון עד הכפר הערבי בית-נובה (באזור פארק קנדה). המשך מסעם מופיע בתחילת הכתבה. וילנאי שיחזר את מסע הגדוד ה-38 בסיור שארגן לאחר מלחמת ששת הימים.
ביומנו מתאר ז'בוטינסקי תיאר את ההפגזות של הטורקים והגרמנים על המחנה שלהם באבואיין: "הטורקים רואים [מהר בעל חצור] רק את הגג שלנו [של מצודת סחוויל] ...ופתאום התחילו הטורקים בסימפוניה של תותחים [ממזרח לקו החזית, המסומן כאן במפה, אל מערבו]... אנו מחכים בכל חמישה רגעים- פגז, פעם מימין לכפר ופעם משמאלו. 'חייליהם המכוונים את הקליעה אינם מן המצויינים'".
קו החזית הארכיאולוג מרדכי גיחון תיאר בספרו האחרון, "דרך כוכב מיעקב: בר כוכבא וזמנו", את מתקפת הרומאים, במרד בר-כוכבא, באותו אזור בו לחמו הגדודים העבריים, והסביר את הנחיתות האסטרטגית שבה היו נתונים הגדודים ושאותה תיאר ז'בוטינסקי: "פסגת הר בעל חצור,... היא לא רק נקודת השיא של גוש ההר המרכזי, אלא גם מוקפת ערוצים ורכסים. כאשר מגינים על אלה כנדרש אפשר לכובשם אך ורק המאמצים קשים מאוד. בשנת 1918... עמדו כאן צבאות הגרמנים והטורקים, במשך שישה חודשים מול הצבא הבריטי, עד שהצליחו כוחותיו של אדמונד אלנבי להבקיע את קו החזית".
שיתוף פעולה בין המועצה האזורית מטה בנימין, עמותת תל-שילה ומכון ז'בוטינסקי הוליד את המושב המיוחד לציון מאה שנה לגדודים העבריים בכנס שילה השביעי. כאשר סוקרים את תולדות הגדודים העבריים, ורואים שאת ניסיונם הקרבי הראשון הם קיבלו במה שהיום הוא שטח שיפוט מ"א מטה בנימין, הדברים נראים מובנים מאליהם. לכך ניתן להוסיף כי סמל המועצה האזורית מטה בנימין הוא הזאב, המופיע בברכת יעקב לבנו "בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף".
במלאת שבעים שנה למדינה, ובחלוף חמישים שנה לשחרור יהודה ושומרון, תהיה זו מחווה יפה ל"גדודים העברים", אשר היו ההשראה להקמת המחתרות וצה"ל, לציין את יובל המאה שלהם הסמוך למקום שבו חוו היהודים את טבילת האש הראשונה מאז מרד בר-כוכבא.
במסגרת מאבקיו הממושכים והמתסכלים של ז'בוטינסקי להקמת הגדודים, מאבקים מבית ומחוץ, הוא נפגש עם עורכי ה"טיימס" הלונדוני ושכנע אותם לפרסם מאמר המכוון למשרד המלחמה באנגליה בעד הקמת גדוד עברי. במאמר נכתב בין השאר "אם יש צורך בוויתור, שנו את השם: במקום 'עברי' קראו לגדוד 'המכבי'. "המאמר פעל את פעולתו והוחלט על הקמת הגדוד בלונדון.
וילנאי ציין במאמרו כי הגדודים שהו באזור השומרון כ-6 שבועות, כך שתאריך כנס שילה, ה' באב תשע"ח 17.7.18, נפל התקופה בה עדיין היה הגדוד באזור. סמלי הדבר הוא שבימי בין המצרים וערב תשעה באב, שבו נציין את חורבן המקדש בעקבות "המרד הגדול", ציינו את תחילת הדרך להקמת צבא יהודי בעת החדשה בסמוך למקום התהוותו.
ראשית ההתיישבות במלאת שבעים שנה למדינה, ובחלוף חמישים שנה לשחרור יהודה ושומרון, ראינו לנכון לקיים מחווה זו ל"גדודים העברים", אשר היוו הבסיס להקמת, ההגנה" וארגוני המחתרות ואת ערש הולדתו של צה"ל, ולציין את יובל המאה שלהם בסמוך למקום שבו לחמו היהודים בארץ לראשונה מזה אלפיים שנה.
לצד הכנס הוסר גם הלוט מעל שלט חניון הגדודים העבריים. את הטקס היה אמור לכבד בנוכחותו שר התיירות,
יריב לוין, אך הוא נאלץ להיעדר בשל פועלו החשוב לקידום "חוק הלאום".
מצודת סוחוויל, שבה התמקמה מפקדת הגדודים העבריים, נמצאת בתוך הכפר אבואיין השוכן מצפון לרמאללה. מצודה זו צריכה להיות "חצר כינרת" של תולדות הצבאיות בארץ ישראל בעת החדשה, כפי שחצר כינרת מסמלת את ראשית ההתיישבות.
יש לקוות ולצפות כי כאשר תוחל הריבונות הישראלית על יהודה ושומרון תקבל המצודה את המקום הראוי בתולדות הציונות.
