X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
הרחק מהזרקורים, מתחמי ההייטק של תל אביב והערים הגדולות, הקיבוצים הפכו להיות שחקנים לא קטנים בעולם הסטארט אפים, ההשקעות והחדשנות במפעלים גם כאן יש להם פוטנציאל להיות חלוצים, ולתפוס עמדת הובלה באומת החדשנות וגם המסלול המבטיח להחזיר את הבנים הביתה
▪  ▪  ▪
בואו הביתה [צילום: משה שי/פלאש 90]

מה שהחל כניסיון למצוא פתרון לבעיית הבנים שלא שבו הביתה, לקיבוץ, הופך בהדרגה למציאות שבה התנועה הקיבוצית יכולה להיות חוד החנית בקידום התעשיה כולה בישראל בנוגע לחדשנות. זהו צו השעה, שמתחייב לא רק בקיבוצים, אלא ברמה הלאומית, הכלל משקית.
"לפני חמש שנים עזב את הקיבוץ
עם מזוודה אחת ובלוריתו המתנפנפת.
אמרו עליו: 'נראה איך יסתדר בחוץ,
תראו שעוד יחזור על ארבע אל הרפת'".
ובהמשך:
"הוא עוד ישוב, הוא עוד ישוב,
זה ג'וק קטן וזה עובר ולא חשוב.
הוא עוד ישוב, הוא עוד ישוב,
זה ג'וק קטן וזה עובר ולא חשוב.
הוא עוד ישוב".
השיר הזה, בלדה לעוזב קיבוץ, שנכתב על ינקעל'ה רוטבליט והולחן על-ידי שמוליק קראוס, היה אחד הלהיטים בשנות ה-70. הוא נכתב על-רקע מציאות עגומה שאפיינה אז את התנועה הקיבוצית, שבמסגרתה צעירים שסיימו צבא עזבו את הקיבוץ ולא חזרו אליו. למי שזוכר, הסדרה חדווה ושלומיק, ששודרה בימים ההם של הערוץ הבודד (ומבוססת על הספר חדווה ואני של אהרון מגד), עסקה בדיוק בזה.
התופעה הלכה והחמירה בשנות ה-80, עם פרוץ המשבר הכלכלי בקיבוצים. כחלק מתהליכי ההבראה שעברו על התנועה הקיבוצית, חיפשו שם דרכים כיצד לגרום לצעירים לחזור הביתה ולמצוא דרך לשלב אותם בעבודה. או אז החלו הקיבוצים לחפש מיזמי חדשנות ולאפשר לבניהם שסיימו לימודים בעיר הגדולה לממש את החלומות שלהם בבית, במטרה להפוך למיזמים עסקיים שיניבו פירות לכלל החברים.
איגוד התעשיה הקיבוצית מסייע לכל אחד מ-270 המפעלים בקיבוצים השונים. למרות משקלה הקטן בתעשיה הישראלית, מהווה התעשיה הקיבוצית גורם משמעותי בפעילות הכלכלית הישראלית, כולל בפעילות בחו"ל, שמסתכמת ב-45 מיליון שקלים בשנה.
בראיון למהדורה זו מגלה רפי נבו, מנהל אגף החדשנות באיגוד התעשיה הקיבוצית, שעד היום השקיעו הקיבוצים כ-100 מיליון שקלים במיזמי חדשנות ובסטארט-אפים. ההשקעות האלה לא הלכו רק לבנים חוזרים אלא לקבוצות שונות של צעירים, שהעלו רעיונות שיש להם סינרגיה לפעילות של הקיבוץ ולענפים המרכזיים בו. לדברי נבו, 100 מיליון שקלים זה לא מעט, אבל עדיין רחוק מהחזון של התנועה ושל התעשיה הקיבוצית - להיות גורם משמעותי בתחום החדשנות וההיי-טק.
נבו הדגיש שהקיבוצים משקיעים במיזמים אבל לא לוקחים עליהם בעלות. "חלפו הימים שבהם היינו משתלטים על כל דבר", אמר בחיוך. הקיבוצים גם לא רוצים להיות קרן הון-סיכון. מה שכן, הם מבינים שהחדשנות הטכנולוגית יכולה לסייע להם למצב מחדש את הקיבוץ, כדבר שמושתת על חיי קהילה אבל גם בעל רגל חזקה במציאות הכלכלית הישראלית.
טרנספורמציה דיגיטלית - גרסת הקיבוצים
המגמה הזו משתלבת עם מהפכה שעוברת כיום על התעשיה, כולל על התעשיה הקיבוצית: הטרנספורמציה הדיגיטלית. מנהלי המפעלים מבינים שללא השקעה בחדשנות, בציוד ובפרויקטים שיקדמו את רצפת הייצור אל קדמת הטכנולוגיה, הם עלולים לחזור במהירות למה שהיה בשנות ה-70 וה-80 האפלות - דבר שאיש שם לא רוצה לחזור אליו.
האוטומציה במפעלי התעשיה הקיבוצית עדיין לא הגיעה לרבים מהם, אבל היה מעניין לשמוע מנבו שלמרות המציאות הלא מעודדת הזו, המודעות בקרבם לחדשנות גדולה יותר מאשר בשאר מפעלי התעשיה בישראל.
זהו נתון מעודד, שמאפשר לחשוב שכמו בימים ההם, שבהם הקיבוצים היו החלוצים וקבעו את גבולות המדינה, כך הם יכולים להיות חלוצים ולהוביל את החדשנות בתעשיה הישראלית כולה. המסלולים שהמדינה מעמידה מבטאים את ההבנה שאם התעשיינים לא יתחילו ליישם מהר יותר תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית נעמוד על סף משבר, ונראה שהתעשיה הקיבוצית מסייעת שלא נגיע לשם.
התאחדות התעשיינים, משרד הכלכלה וגופים נוספים מובילים בשנתיים האחרונות קמפיין שמעודד את המפעלים להתחדש, ואף מקצים לכך מימון. המימון מתחיל משלב הייעוץ, עבור בהגשת תוכניות אופרטיביות ועד לביצוע, כולל השקעות בציוד ומכונות. התהליך הזה מייצר אקו-סיסטם עם פוטנציאל גדול, שמשפיע גם על ענף ה-IT, באמצעות חברות האינטגרציה הגדולות והבינוניות, שערוכות לבצע במפעלים תהליכי הטמעה רוחביים, לצד חברות שמתמחות בתחומים ספציפיים בתעשיה.
במפעלים רבים, כולל בקיבוצים, הבעיה אינה כלכלית או טכנולוגית, אלא עניין של מודעות ולפעמים גם בעיה בין דורית. הדור הצעיר, שהולך וקונה את מעמדו במפעלים, ואף מקבל אחריות עליהם, מבין שהדרך לשרוד היא השקעה בחדשנות. אלא שהוא לא תמיד מצליח לשכנע את דור הוותיקים. גם בתעשיה הקיבוצית מזהים כבר מזמן כי עתודת כוח האדם הניהולית והתפעולית נמצאת במגמת ירידה. הצעירים שחוזרים, לא ממש מתלהבים לעבוד ליד קווי הייצור. אמנם, ברוב המפעלים, חלק ניכר מהעובדים מגיעים מחוץ לקיבוץ, בעיקר מיישובי הפריפריה, אבל עדיין, הקיבוצים נדרשים להכין קאדר של מנהלים מובילים. החיבור לעידן הדיגיטלי וחזון החדשנות נותנים מענה לאתגר. רעיון שעלה במוחם של כמה צעירים בארוחת בוקר בחדר האוכל או בפאב הקיבוצי יכול להפוך בתוך זמן קצר לפיתוח הטכנולוגי שובר שוויון, שיצעיד את המפעל אל עבר ההצלחה הבאה - והדבר נכון לא רק לקיבוצים.
החדשנות הקיבוצית על במה אחת
בכנס תעשיה 4.0 חברו התאחדות התעשיינים, איגוד התעשיה הקיבוצית וגופים נוספים על-מנת להציג בפני מנהלי הטכנולוגיה בענף את האפשרויות למימוש פרויקטים דיגיטליים. בין היתר, יובאו בכנס, שמופק על-ידי אנשים ומחשבים, דוגמאות למפעלים שכבר עשו את זה, כגון תנובה ונטפים, והם בהחלט יכולים לשמש מודל לחיקוי ליתר מפעלי התעשיה בארץ. בין המשתתפים בו יהיו מנכ"ל התאחדות התעשיינים, רובי גינל, ומיכל פינק, סמנכ"לית בכירה במשרד הכלכלה.
השורה התחתונה: מה שהחל כניסיון למצוא פתרון לבעיית הבנים שלא שבו הביתה, לקיבוץ, הופך בהדרגה למציאות שבה התנועה הקיבוצית יכולה להיות חוד החנית בקידום התעשיה כולה בישראל בנוגע לחדשנות. זהו צו השעה, שמתחייב לא רק בקיבוצים, אלא ברמה הלאומית, הכלל משקית.

תאריך:  14/08/2018   |   עודכן:  14/08/2018
שתף:

מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות יהודה קונפורטס לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
בלדה לקיבוצניק הסארטאפיסט
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב הודעה 
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
יצחק מאיר
אבל בחברה פתוחה התקשורת הזאת גם מפחידה את מי שיש לו מה להסתיר מאחורי הווילונות והתריסים    על כן כנגד המברכים את התקשורת יש בחברה פתוחה מי שהיה רוצה או שתיעלם, או, שאם אי-אפשר או לא מתאים, שהיא תשמע מן החלונות הגבוהים מה שיש מאחורי הווילונות והתריסים ותספר מה אמרו לה
חגי קמרט
פרוש לפרק כב' בבראשית פסוקים 8-5    איזה עוצמה ואיזה משקל יש לכל אחת מהמילים שבמשפט המקראי הזה: "ויאמר יצחק אל אברהם אביו" - כל מיני אמירות שדרכן אולי יוכל להבין את כוונת אביו במעשה העולה
יוני בן-מנחם
ישראל נמצאת בתקופת מלחמה אך הדבר לא מונע מגורמים בכירים להדליף מידע רגיש מדיוני הקבינט הביטחוני שמספק מודיעין חשוב לארגון החמאס. ההדלפות החמורות מהקבינט מחייבות את רשויות החוק המוסמכות ליזום חקירה כדי לאתר את המדליפים ולמנוע פגיעה בביטחון המדינה
אליקים העצני
יהודים ישראלים שנתפסו במידה זו או אחרת לכפירה הפלשתינית ראויים לרחמים יותר מאשר לכעס    אם ברצינות הם מתכוונים להשליט את 'השוויון' על הלאום, סופם שיבטלו את שתי אושיות הקיום היהודי בא'י: העלייה וההתיישבות
עמי דור-און
חבל מאוד שההורים השכולים שכתבו לשר הביטחון מכתב המבקש למנוע את מינויו של האלוף גולן לרמטכ"ל לא הצליחו לקלוט את מה שנכתב. מה בעצם אמר האלוף ומה משמעות דבריו
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il