מזה שבועות רבים מכינים אותנו הפרשנים הפוליטיים על-כך שמושב החורף של הכנסת יהיה המושב האחרון, ובמהלכו הכנסת תתפזר ונלך לבחירות לפני פסח.
הפוליטיקאים נמצאים כבר באווירת בחירות כאשר כל שר מציג סדר-יום מסוים שעשוי לשרת אותו ביום פקודה: כך, למשל, מציג עצמו שר האוצר כחלון כמעין "רובין-הוד" שעוזר לשכבות החלשות, שר החינוך בנט הוא למעשה שר ביטחון חלופי העוקב אחר עבודתה של מערכת הביטחון, ראש ה
ממשלה נתניהו רואה את עצמו מזה מספר שנים כ"שומר ביטחון ישראל" ועוד. בעניין זה נשאלות שתי שאלות עיקריות: מה יוביל לקיום הבחירות, על מה יסובו הבחירות?
תשובות לשאלות נכון לעכשיו, קיימות שלוש סיבות לקיום הבחירות: חוק הגיוס, חוק הלאום, חקירות ראש הממשלה. למרות שחוק הגיוס שהביא שר הביטחון ליברמן הנו חוק מקל יחסית על גיוס חרדים, הציבור החרדי חושש שהוא לא יעמוד במכסות שקבע מראש הצבא ואז יצטרכו לגייס את כל האברכים באשר הם.
ההנחה היא שעד חודש דצמבר יפרסם היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט את החלטתו הסופית האם לאמץ את החלטת הפרקליטות ולהעמיד את ראש הממשלה נתניהו בגין שוחד.
חוק הלאום הוא במהותו חוק הצהרתי שאין מאחוריו כוונה זו או אחרת, אך מטרתו היא לסכסך בין היהודים לבין המיעוטים האחרים שחיים פה (דבר המהווה חלק מהטקטיקה של נתניהו לכנס סביבו את הבסיס הימני הקיצוני).
לא ברור נכון לעכשיו על מה יסובו הבחירות היות שלא מונחת תוכנית מדינית על השולחן. בנוסף, אין לאף מפלגה (לא משנה לאיזה צד פוליטי היא משתייכת) תוכנית אופרטיבית להגן על יישובי עוטף-עזה מפני החמאס, והשינוי שעשה
משה כחלון במשרד האוצר, מעמעם את המחלוקות שקיימות אם בכלל בין "
הליכוד" ל"מחנה הציוני".
לכן, החשש הגדול הוא ששוב תיסוב מערכת הבחירות על נושא אירן ועל הקיטוב שחל בין היהודים לערבים, כאשר השאלה בנושא זה תהיה איך יגיבו מפלגות השמאל-מרכז להתקפות מפלגות הימין שלרובן סביר להניח לא יהיה מצע שהציבור יוכל לשפוט אותו.
בשל העובדה שמערכת הבחירות תהיה סוערת, הפרשנים הפוליטיים יעשו חיל, השאלה היא איך יתרשמו האזרחים מהקרקס הפוליטי שיהיה בתקופה זו לראשונה ללא שידורי תעמולה באמצעי התקשורת.
