אנחנו אומנם בשלהי החופש הגדול, אבל הפעוטונים עדין פועלים ותלונות על חשדות להתעללות ממשיכות לזרום.
הצעת חוק הפיקוח הממשלתית על מעונות היום, שעברה לאחרונה בקריאה ראשונה, הייתה אמורה להיות בשורה אמיתית לילדינו. במתכונת הנוכחית, היא לא באמת תשמור עליהם. רק בעוד 6 שנים החוק יבשיל ויחול על כלל המסגרות המונות 7 ילדים ומעלה. בינתיים החוק, אם לא יפול בקריאות הבאות כפי שכבר קרה בעבר, יחול על מסגרות המונות 28 ילדים ומעלה. יתר המסגרות, עדיין נחשבות לשטח הפקר.
את יסמין וינטה ז"ל ניתן היה להציל. בהתחלה חשדו שיסמין הפעוטה מהפעוטון בפתח תקוה נפטרה ממוות בעריסה, אולם לדרישת הוריה וחברי משפחתה של יסמין לבדוק את המצלמות שפעלו במקום, הסתבר כי יסמין עברה התעללות אכזרית על-ידי המטפלת שלה, זו שהייתה אמונה על שלומה וביטחונה ושהייתה אמורה לדאוג לצרכיה הפיזיים והרגשיים. המטפלת קיבלה לידיה את האוצר היקר מכל, בת ראשונה ויחידה להוריה, התעללה בה ועל-פי החשד הביאה למותה בדרך מעוררת פלצות. הציבור הרחב, שהיה מזועזע עד עמקי נשמתו יצא לרחובות בכדי למחות על ההפקרות ולזעוק את הכאב.
מאז אותו אירוע מטלטל, גם אם לא כל חשד או תלונה עולים לכותרות, מדווחים מקרים רבים בדבר הזנחה והתעללות בתינוקות חסרי ישע. הורים מתוסכלים ומבועתים מנסים לאתר שותפים לחששות, ולדלות מסביבתם טיפים שיסייעו להם להבין האם הפעוטון שהאוצר שלהם שוהה בו ראוי, או שמא נורות האזהרה מהבהבות והם אינם שמים לב. את המחיר משלמות המטפלות. אל הציבור הזה מופנות עיקר התלונות והקובלנות, למרות שמדובר באוכלוסייה חלשה, שלרוב בחרה במקצוע ממניע של אהבת ילדים טהורה.
תמוה אבל בישראל של שנת 2018 אין כל תנאי סף לקבלת עובדות למעונות היום והמשפחתונים, שאמורים להיות המוגנים והבטיחותיים ביותר עבור פעוטות חסרי ישע. מנהלות מעון נואשות, שהכשירו אינספור מטפלות שנמלטו כל עוד נפשן בהן מפאת תנאי ההעסקה ירודים ושכר זעום, נאלצות להתפשר על כל אישה עם דופק שטוענת שהיא אוהבת ילדים. דברים אלו נכתבים בכאב, מאחר שברור מעל לכל צל של ספק, שההשקעה בשנים הראשונות היא המהותית ביותר ויש לה השפעה מכרעת על התפתחותו של הפעוט בשנים שלאחר מכן.
פתרון אחסון צריך לומר שהמדיניות הזאת היא בת 70 שנה. מעונות היום והמשפחתונים משמשים בפועל כמקום אחסון לילדים, בשעה שהאימהות פונות לשוק העבודה. כיום מעל ל-84% מהנשים בחברה הכללית מועסקות, והגיע הזמן למעבר לקונספט פדגוגי שבמסגרתו ייהנו הילדים ממסגרת חינוכית, מפוקחת ואיכותית. לא עוד פתרון אחסון לילדים עבור הורים עובדים או לומדים, אלא פעוטות כאזרחים שווי זכויות.
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, אשר אגף מעונות היום והמשפחתונים נמצא תחת אחריותו, מקשה על הישארותן של נשות הצוות המטפל במסגרות לאורך זמן. המקצוע אשר עדיין מכונה "מטפלות" חייב לעבור מיתוג ל"מחנכות", מאחר שמהות תפקידן היא לעצב את פני הדור הבא. בנוסף, חובה לפעול מיידית לשיפור תנאי השכר כדי לקבל כוח אדם איכותי ומסופק.
הכלכלן זוכה פרס הנובל ג'יימס הקמן, מראה כי תוכניות חינוכיות בגנים ציבוריים, המתחילות כבר בינקות, מעניקות תשואה גבוהה של 13% על ההשקעה בהן. התינוקות מפתחים איי-קיו גבוה יותר ובריאות משופרת, דברים שמביאים חסכונות כספיים מובהקים לחברה.
משרד העבודה והרווחה, אשר אגף מעונות והמשפחתונים נמצא תחת אחריותו מאז אוגוסט 2016, לא בנוי לעריכת תוכניות חינוכיות ולפיקוח על מערך ההכשרות והדרכות הצוותים. זהו לא תפקידו ויעודו הטבעי. ראוי לציין כי החל מפברואר 2017 נהנות מטפלות המעון והמבשלות מתוספת חודשית בסך של 400-300 שקל (בהתבסס על שנות הוותק שלהן) אולם מדובר בסכום פעוט שלא מסייע לגייס מספיק אנשי צוות איכותיים ולשמר אותם לאורך השנים במערכת. לכך כתוצאה מכך, למרות שבין השנים 2018-2017 נבנו 216 מעונות יום חדשים, רבים מהם עשויים לעמוד ריקים ולא מאוישים.
מדינת ישראל חייבת לבצע טיפול שורש מהותי, כזה שמסוגל לראות את המערך כולו כאשר טובת הילד עומדת לנגד עיניו. מבחינה פיננסית מדובר בהשקעה משתלמת, מה שמקל על היכולת למצוא את המקורות התקציביים. הצעת החוק הממשלתית לפיקוח במעונות היום -במתכונתו הנוכחית - תמשיך להפקיר רבבות פעוטות ברחבי הארץ. עלינו להמשיך לדרוש סטנדרטים מחייבים בכלל המסגרות כבר משנת הלימודים המתקרבת. עלינו לוודא כי רק אנשי צוות ראויים, בעלי הכשרה מקצועית בתחום, המצוידים בתעודת יושר- יהיו אלו שיקבלו את פניהם של הילדים לשערי המסגרות.