אולם האודיטוריום של בית הספר ללימודי איכות הסביבה על שם
פורטר באוניברסיטת תל אביב אכלס באחד מימי השבוע שעבר "סטודנטים" לא שגרתיים בכלל. היו אלה מועמדים שרצים לבחירות לרשויות המקומיות, מכמה עשרות ערים ומועצות. הסיבה שהם הגיעו לשם הייתה כנס מעניין שארגן המכון הישראלי לערים חכמות, בראשותה של ד"ר
עדנה פשר, בשיתוף עם איגוד הדירקטורים בישראל.
בכנס הוצגו למשתתפים היבטים שונים של תחום העיר החכמה - בעיקר סביבה, קיימות, שקיפות ודמוקרטיה מקומית. הנחת היסוד הייתה שמרכיבים של עיר חכמה, גם אם לא באופן ישיר, נכללים במצעי הבחירות של המועמדים ושהם מבינים שעליהם ללמוד גם את הנושא הזה.
בין הדוברים ניתן היה לשמוע את
ליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב-יפו ויו"רית פורום המנמ"רים בשלטון המקומי, ואת השר לשעבר
אופיר פינס, שעומד בראש המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב. ד"ר פשר, מי שייסדה את המכון הישראלי לערים חכמות ומוותיקי היועצים בענף, אמרה שהנושאים שמשכו את תשומת הלב של המשתתפים הם צמצום פערים, סדרי עדיפות בבחירת טכנולוגיות ליישום ופיתוח קהילתי, ונושאים סביבתיים.
מה הקשר בין דמוקרטיה, קיימות וערים חכמות? לדברי ד"ר
אורלי רונן, ראשת המעבדה לקיימות עירונית בבית הספר פורטר באוניברסיטת תל אביב, "נקודת המוצא של תחום העיר החכמה היא שעיר היא קודם כל מקום שלאנשים יהיה נוח לחיות בו. היבט התשתיות הוא חלק מזה: העיר היא מוקד לייצור משאבים. כמו תחבורה ציבורית, חשמל, ייצור מזון ופסולת, ועוד מרכיבים שמייצרים זיהום סביבתי. אבל עיר יכולה, ויש לה תקציבים, לתת את השירותים האלה בצורה ירוקה יותר, שתחסוך אנרגיה, תמנע זיהום ותהפוך את החיים בה לטובים יותר". הכוונה שלה היא לשימוש בטכנולוגיות שיודעות לחסוך באנרגיה, יודעות לטהר שפכים ואפילו בתחום המזון.
"יש כיום מגמה של אימוץ תהליכים שמאפשרים לייצר מזון עונתי, שלא מייצר עודפי זבל. בעזרת טכנולוגיות שונות ניתן לאפשר ליחידות משפחתיות באזורים אורבניים לייצר לעצמן את המזון שהן צורכות, ובכך להפחית משמעותית את זיהום האוויר", אמרה.
שתי זוויות נוספות בנושא זה קשורות זו בזו: המרחב הציבורי והעיר כזירה דמוקרטית. כאן בא לידי ביטוי השילוב של טכנולוגיות שמאפשרות שקיפות רבה יותר בקשר שבין התושב לרשות.
"הרשות המקומית הופכת למקשיבה אקטיבית" ד"ר רונן הציגה את תפיסת האזרחות החכמה, שיישום שלה מאפשר לתושבים להביע את דעתם לא רק פעם בחמש שנים, בבחירות לרשויות המקומיות, אלא גם בין מערכת בחירות אחת לשנייה. "הציפייה כיום היא לשיתוף של האזרח. ואמנם, יותר ויותר רשויות מאפשרות חשיפה של התושבים למידע זמין ורגיש. קיימת מצד התושבים דרישה למשילות כבסיס למנהל תקין ומרחב ההזדמנויות להשפעה גדול יותר", אמרה. "הרשות המקומית הופכת למקשיבה אקטיבית, וכך נוצר דיאלוג, במקום שעד כה היה מונולוג. ההוכחה הבולטת ביותר לכך היא העלייה במספר ובמעורבות באתרי אינטרנט עירוניים בכל העולם - במיוחד באירופה, צפון אמריקה וגם בישראל. המובייל מאפשר קשר חזק וישיר עם התושב, ומהווה בנוסף מקור לטיפול מהיר בשעת מצוקה וחרום".
ד"ר רונן סבורה שבישראל, נושא העיר החכמה נכנס לשלב השני שלו, שבו מגלים ראשי ערים ומנכ"לים התעניינות רבה בנושא ומתחילים ליישמו. המועמדים יצטרכו ליישם את מה שלמדו, קודם כל על-ידי הקצאת משאבים מתאימה שתבטא שינוי בסדר העדיפויות.
שמעון פרס המנוח אמר שלמוסדות ציבור כמו ממשלה אין בעיה של כסף. יש להם תקציבים. הרצים לראשות הרשויות המקומיות יצטרכו להוכיח זאת בכלל ובהקשר של העיר החכמה בפרט אחרי יום הבחירות.
