בשנים האחרונות עולה פעמים רבות לסדר היום הסוגיה כיצד תשפיע הטכנולוגיה על צורת העבודה שלנו, על מקומות העבודה, על מקצועות ותיקים יותר או פחות ובכלל, על כל אחד מאיתנו. זוהי סוגיה כבדת משקל, שנראה שאין לה פתרון בית ספר.
הדיון בנושא זה התנהל עד כה תחת תובנה, לכאורה חד ערכית, שלפיה הכנסת האוטומציה והטכנולוגיה משמעותה פגיעה במקורות הכנסה של עובדים רבים במקצועות שונים. בשנתיים האחרונות פורסמו כתבות, הערכות ומחקרים שציינו אילו מקצועות ייעלמו בעתיד הקרוב, כאשר הדוגמה המוחשית שנטו רבים להציג היא החלפתה של הקופאית בסופרמרקט ברובוט שיעשה עבורה את העבודה. מחקרים אחרים, כולל כאלה שנעשו בישראל, הרחיקו לכת וקבעו כי מכונות יחליפו 40% מכוח האדם.
האמנם התמונה כל כך שחורה? אבל ככל שהטכנולוגיה התפתחה וחדרה לארגונים, התחילה להתבהר תמונה קצת שונה. בהיסטוריה הרחוקה, יחסי האדם-מכונה היו טעונים והיו רבים שלא קיבלו את המהפכה התעשייתית, על חדירת האוטומציה והשלכותיה, באהדה. מכאן נבע, למשל, הסרט
זמנים מודרניים, בכיכובו של
צ'רלי צ'פלין האגדי. מאז למד האדם לחיות לצד המכונה. אלא שהמהפכה התעשייתית הנוכחית, הרביעית, תהיה הרבה יותר דרמטית מזו הראשונה.
השאלה היא איזה מחיר תגבה המהפכה הזו - האם היא באמת תשלח כל כך הרבה אנשים הביתה או אולי תעצים אותם ותכשיר אותם לתפקידים חדשים? עם הזמן התמונה מתחילה להתבהר: המקצועות המרכזיים שעלולים להיות בסכנה הם בתחומי השירות, המכירות והאדמיניסטרציה. מקצועות אחרים, שבהם עדיין למוח האנושי יש יתרון, לא ייעלמו, אבל ללא ספק ישתנו, וחלקם אף כבר השתנו.
אלא שיש המטילים ספק בדאגה הכנראה מוגזמת מהמהפכה הזו. חוקרים של תחומי הטכנולוגיה וההיי-טק מבקרים את התפיסה הטוטאלית, שלפיה הרובוטים ישלחו את כולנו הביתה. כך,
שלי וולקוביץ מארגון ה-
OECD פרסמה בשנה שעברה מאמר ובו ציטטה מחקר שערך הארגון, שמתמודד בצורה מדעית עם הטענה לגבי החלפת האדם במכונה. המחקר טוען כי העובד עושה דברים נוספים על אלה שבהם המכונה יכולה להחליף אותו. לכל עובד יש מכלול משימות ותהליכים שהוא צריך לבצע, בין אם הוא מצוי בקווי הייצור או במקצועות של שירות וניהול. לא כל הדברים יכולים להיעשות אוטומטית ולכן, לא את כל המכונות והתהליכים יכול להפעיל הרובוט.
בשורה התחתונה, המחקר קובע שמספר העובדים שעלול למצוא את עצמו מובטל נמוך בהרבה מאלה שצוינו במחקרים אקדמיים אחרים שנערכו בשנים האחרונות. וולקוביץ מציינת גם שהמחקר של ה-OECD מצביע על כך שמשימות להן נדרשים השכלה גבוהה, שיתוף פעולה או השפעה על אנשים אחרים כחלק מהמקצוע יושפעו פחות מהמהפכה הדיגיטלית. כך גם לגבי משימות שדורשות חשיבה יצירתית.
שאלה של מיומנות הוכחה לכך הביא באחרונה המגזין
CIO, שדן גם הוא בסוגיה כיצד האוטומציה בתעשיה ובכלל תשפיע עלינו. השילוב של אדם-מכונה בא לידי ביטוי בהכנסת טכנולוגיות כגון בינה מלאכותית, לימודי מכונה ורובוטים לקווי הייצור - ליד העובדים ולא במקומם. בשטח, כותב המגזין, מתחיל להיות שיתוף פעולה מעניין בין המערכות הממוחשבות, שעושות עבודות שעיקרן חזרה על תהליכים, לבין העובדים בני האנוש.
כאן נכנסות לתמונה מיומנויות הניהול בארגונים והיכולת שלהם להטמיע את העידן החדש בעבודה ובקרב העובדים. כמה מנהלי ארגונים, שנכללו השנה בין הזוכים בתחרות CIO100 שמארגן המגזין, העידו כי הפניית עובדים לתפקידים חדשים בעקבות האוטומציה מגדילה הן את הפריון של הארגון והן את שביעות הרצון של העובדים. יש לכך סימוכין במחקר שערכה
אקסנצ'ר, שממנו עולה כי 74% מהמנהלים מתכוונים להכניס יישומי בינה מלאכותית לארגונים שלהם, בעיקר למשימות אוטומטיות, ורובם המכריע (97%) מתכוונים לעשות זאת כדי לשפר את יכולות העובדים שלהם. המנהלים מודעים לכך שהמעבר למערכות רובוטיות כרוך בתהליך לא קל. זה דורש הפנמה ויכולת להתנהג נכון בצומת הקריטית הזה.
ההפנמה הזו מתחילה להיות מיושמת בארגונים: 29% מהמנהלים שהשתתפו במחקר כבר עיצבו מחדש את התפקידים בארגון באופן נרחב, לאור חדירת הטכנולוגיות החדשות. זה הולך ומתפשט במיוחד בצפון אמריקה, שם ארגונים כבר רואים את פירות הדיאלוג הפורה בין האדם למכונה, שמביא להעצמת העובדים ולהכשרתם לתפקידים אחרים מקצועיים יותר.
השורה התחתונה: המהפכה הטכנולוגית, שכוללת כלים שמסוגלים לבצע משימות שבני אדם עושים, תשנה את דפוסי העבודה של ארגונים רבים, אבל לא תשלח עובדים הביתה, לפחות לא כמו שחזו רואי השחורות. מה שכן, ייתכן מאוד שהם יצטרכו ללכת לבתי ספר ולמוסדות הכשרה מקצועית כדי לשדרג את הידע שלהם ולהעצים את עצמם. כך או כך, האדם תמיד יהיה לפני המכונה.
נושא זה ונושאים אחרים הקשורים בעידן העבודה החדש, כמו גיוס עובדים, כיצד תאגידים יכולים לעצב חדשנות ועוד, יידונו בוועידת Innov8work של אנשים ומחשבים, שתתקיים ב-28 וב-29 באוקטובר.
