האם נטרפה עלינו דעתנו (אולי בשל החום הכבד?) שהשלטון מסתיר מהעם את האמת על המשך פעילות בלוני התבערה שממשיכים לשרוף שאת כל שדותינו ויערותינו בדרום? השקרים שהמדיה מספרת לעם בחדשות, מסבים את תשומת הלב מהעיקר אל הטפל (סיפורי השמצות רה"מ). נכון שהעם מבין שאין לצאת למלחמה בגלל בלוני תבערה; אבל מכאן ועד להרמת ידיים ולהפוך לקורבן זבח של הערבים ולהאיץ בכך את מימוש הצלחתם לכבוש את ישראל ולטהר אותה מהיהודים שנואי נפשם מאז מוחמד נביאם - המרחק עדיין גדול.
לא חייבים לצאת למלחמה. ישנן שיטות כה רבות כדי ללחוץ על תושבי מדינת עזה, על-מנת שלא אנו נהפוך לקורבנות "השלום" שאיש לא מעוניין בו בצד הערבי, ובטח ישנן שיטות שתגרומנה לשינוי התנהגותם של ערבים ישראלים שאנו איפשרנו להם לקבל את מלוא הזכויות האזרחיות, מבלי שימלאו את חובתם האזרחית, אלא יתרה מכך: הם זוכים להעדפה מיוחדת בכל מוסד אקדמי ומקומות עבודה. כי לא רק הערבים שונאינו - גם בישראל יש יהודים המיזדהים עם אויבינו עד כדי איבוד זהותם הלאומית/דתית.
למראה מצב התנהלות הממשלה ובתי המשפט הצבאיים והאזרחיים, משתמע שזו כנראה הקונספציה הנהוגה בידי ממשלתנו. אולי מפאת "תיקים באפילה" שמחזיקים כנגדם כאמצעי לחץ, אלה שיש בידם את כל התחקירים הנחוצים או שלא. כי אחרת אין להבין כיצד העם שהצביע עבור ממשלת ימין, מקבל ממשלה הפועלת כשמאלנית קצונית. מדוע חיילים קרביים שעשו את מה שצוו - להגן עלינו מפני הרוצחים והמחבלים הערבים - וחיסלו את המפגעים, מדוע הם זכו לא לקבל עיטור על אומץ ליבם ויכולת החלטתם המהירה בקרב, אלא במקום - זכו לעמוד למשפט ולקבל עונש מאסר? הרי צריך להיות בהשפעת סמים, או שיכור, כדי להגיע למצב להגדיר חייל אמיץ המסכן את חייו ולהגדירו כפושע.
או שמא מתקיים תהליך קונספירציה של רשת הנטווית לסכל כל צעד או החלטה הגיונית וחוקית, מה שיביא לביטול קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. כי כל ישראלי המתנגד להגדרה זו של חוק הלאום כאילו בגד בעצם קיומו פה, וכל רצונו הוא להקים כאן תחילה "מדינת כל אזרחיה", ובהמשך, וזה מה שיביא להשמדת מדינת ישראל, להפיכת כל השטח מהמדבר ועד הים לחלק שיתוסף למדינה הפלשתינית בירדן.
אם לא נתפקח מטווית רשת השקרים המופצים בארץ ובעולם על-ידי ה-BDS, הקרן לישראל החדשה וכל שאר הארגונים שלוחי המדינות האנטישמיות האירופיות, לא יקצר הזמן ואנו לא נתקיים כאן. גם הנאצים בשנות השלושים החלו לאט-לאט במימוש מטרתם לטיהור גרמניה ובהמשך העולם מיהודים: תחילה בחוקי גזע שונים, החרמות רכוש, והכרזות על אפשרות לעזוב את גרמניה בחוסר כל. מובן שהיהודים הנאורים, הפרופסורים שפוטרו וכל האינטליגנציה היהודית, לא האמינו שהנאצים יממשו את תוכניתם הסופית "כי הרי הם זקוקים לנו". אבל סופם ידוע.
מדוע אנו לא מאמינים למניפסט החמאסי וה"פלשתיני" כאחד, המכריזים על רצונם ויעדם לחסל את כל היהודים עד האחרון שבהם? מדוע יש בינינו עדיין עיוועים, חרשים ותמימים שהערבים מצליחים להוליך אותם שולל בהכרזות "שאם ישראל תוותר על ירושלים כבירתה" ועוד ויתורים על שטחי ארץ ישראל - הם יכירו בזכותנו לחיות על אדמתנו-אדמתם? מדוע נערכות בישראל כל ההפגנות בהשקעות ענק המוזרמות מ
האיחוד האירופי, שכל מטרתן היא למוטט את שלטון הימין בישראל, ובכך להחיש את כיבושה על ידם ולאפשר לשבטי ערב התנחל בארץ אבותינו?
מה קרה לנו, לרוב השפוי, שהפכנו כאלה חידלי אונים כנגד קבוצה קטנה של שלוחי האנטישמים המבקשים לחסלנו, והאם יש לנו עדיין תקווה להישרד בעוד אנו "מכילים" את כל תוצאות תכסיסיהם הנלוזים, כמו גם את כל השריפות והפיגועים הנפשעים מצד הערבים, ידידי שמאלנינו הצדיקים? מתי נזדקף ונקבל עמוד שידרה?