כשעלה בי הרעיון לסיפור הזה, הוא היה בעיקרו קומי- איזה מצחיק זה יהיה אם רוח התקופה של היום תגיע גם לדת, ומישהו יבוא לגבאי ויגיד שהוא כהן כי כך הוא מרגיש. זה היה הבסיס שממנו יצאתי. כמובן כמו כל דבר קומי, הוא הרבה פעמים נובע מאיזו אמירה שאתה רוצה להעביר. לפעמים היא רק הגרעין ולפעמים היא עוטפת את כל הטקסט. במקרה הזה, אגב, היא הייתה הגרעין. -- אז הנה שני הצדדים- הסיפור לא נכתב כדי להגחיך טרנסים. חד וחלק. כן, יש כאן ביקורת אגבית על כך שכל דבר מתורגם מיד ל"אתה הומופוב" (כפי שהוכיחו התגובות לסיפור כמובן) ועל התגובות האגרסיביות שחווה כל מי שמעז לחשוב שונה מהם. אבל מכאן ועד להכריז שיש כאן הסתה נגד טרנסים? רחוק. הגחכה? לחלוטין בעיני המתבונן. זה אולי מוקצן לעיתים, אבל זה מה שעושים בהומור. והנה הצד השני- הגרעין שעליו דיברתי הוא רחב הרבה יותר והשאלה שנמצאת בבסיס הסיפור היא עמוקה הרבה יותר. האם אני מה שאני מרגיש? האם אני יכול לדרוש מהמעסיק שלי לצאת לפנסיה כי אני מרגיש בן 67? האם אני יכול לבקש אזרחות אמריקנית כי אני מרגיש אמריקני? האם אני יכול להיכנס מחר למלתחות הנשים ואף אחת לא תוכל להעיר לי כי אני מרגיש אישה? או בסיפור שאני בחרתי שהוא קרוב לעולמי - האם אני יכול להיות כהן רק כי אני מרגיש כהן? כולנו מסכימים שישנו גבול מסוים שממנו ההרגשה של כלפי עצמי, לא מחייבת את הסביבה להתנהג אליי בהתאם. איפה עובר הגבול? שאלה מצוינת. עבור כל אחד, לפי הסביבה והתרבות שבה גדל, דתו וכו'. האם מישהו יכול להגדיר למישהו אחר איפה עובר הגבול שלו? האם זה שמישהו חושב שגבר תמיד יישאר גבר גם אם הוא מרגיש אישה הופך אותו אוטומטית לחשוך ומסית? גם אם אני שם בצד את הטרנסים, יש כאן דור שלם שמקדש בהקצנה את האני העצמי שלו. שמה שהוא מרגיש זה הכי חשוב והכי קובע יותר מכל דבר אחר בעולם. על נערים ונערות שמגיעים לדה וויס "עם האמת שלהם" וכשהם נותנים אודישן נוראי, במקום לבדוק את עצמם פנימה הם אומרים "העיקר שהבאתי את עצמי, זה הכי חשוב" וכו'. אנשים שבוחרים לא להביא דור חדש לעולם כי זה יפריע להתפתחות של האני העצמי שלהם, שלא מתגייסים כי זה לא משרת את האני העצמי הפנימי שלהם וכו'. אז כן, כל התופעה הזו, זרם המחשבה הזה על נציגיו השונים משעשע אותי וגם גורם לי לפעמים לגרדת, אז כתבתי על זה סיפור. אז האם אני נגד הומואים, לסביות, טרנסים, כהנים? לא. ממש לא. האם אני נגד התופעה הרחבה שבה יותר מדי אנשים בטוחים שמה שמגדיר אותם הוא רק התחושה הפנימית שלהם באותו רגע ושום דבר אחר מלבד זה? בהחלט.