המתקפה מצד פוליטיקאים ירושלמיים כלפי פקחי העירייה שבאו לבצע את תפקידם, גם אם טעו, ולסגור בשבת את מסעדת "חבש" במרכז העיר- אינה ראויה. פקח עירוני צריך לבצע את עבודתו ולאכוף את חוק העזר העירוני. דווקא בימים אלה של בחירות לרשויות המקומיות, חשוב להזכיר את המובן מאליו: אלוהיו של הפקח, הן במקרה של אכיפת חוקי עזר בנוגע לסגירת עסקים בשבת והן בנוגע לכל חוק עזר עירוני אחר, הוא לשון החוק בלבד. עליו להתעלם מכל שיקול אחר - לחצים מצד ציבור חרדי, לחצים מצד ציבור חילוני, לא מצד ראש העירייה ואפילו מהסטטוס-קוו, מושג אמורפי שמתפרש אצל כל צד באופן אחר. סטטוס-קוו, יש לציין, אינו גובר על החוק - שב-99.9% מהמקרים מנוסח בהתאם לסטטוס-קוו שנהג בעת ניסוח החוק. אשר למקרה הפרטני, מסעדת חבש - כמו כל מסעדה אחרת בירושלים - מוגדרת מבחינה חוקית כ"בית אוכל". ככזו, היא אינה רשאית לפתוח את שעריה ככל העולה על רוחה, ועליה לעמוד בהוראותיו של החוק. חוק העזר העירוני בירושלים מתיר למסעדות להיות פתוחות בשבת, אך מתנה זאת בכמה הגבלות. מבלי להלאות את הקוראים בשפה הנקדנית של החוק, יוסבר העניין בלשון שווה לכל נפש: חוק העזר העירוני קובע כי בשבת יש לסגור מסעדות בין השעה 10 בליל שבת (וחג) ל-9 בבוקר השבת (למשך 11 שעות) ובין 3 אחר-הצהריים בשבת ל-6 בערב או עד צאת השבת - המוקדם בין השניים (3-2 שעות). במילים אחרות, מסעדה יכולה להיות פתוחה 12-11 שעות בשבת (משתנה בהתאם לזמני כניסתה ויציאתה בעונות השנה השונות). כן נקבע בחוק העזר העירוני שאסור להשמיע במסעדה מוזיקה לסועדים ושאסור להוציא שולחנות החוצה ולנהל פעילות מסחרית בחוץ. כלומר, הפעילות חייבת להיות מתוחמת לבית העסק עצמו. אזרח שרואה מסעדה המפרה את החוק רשאי להגיש תלונה לשיטור העירוני/למחלקת הפיקוח על-מנת שפקחים יגיעו ויקנסו את מפרי החוק. באחריות העירייה לדאוג לאכיפת חוק העזר העירוני, אחרת יהיה זה ישראבלוף, כהגדרת שופטי בג"ץ ברמר. אם עירייה אינה מעוניינת לבצע את תפקידה, יתכבד משרד הפנים ויקרא לה לסדר.