שקרים, פרי דמיון פלשתיני לפני ימים אחדים נמסר במדיה וגם פורסמו צילומים, על הריגתו של הנער אחמד אבו טיור בן ה -17, בסמוך לגדר הגבול ברצועת עזה. בצה"ל כבר הזדרזו ומיהרו להודיע על חקירת האירוע. אני ממליץ מאוד לאותם גורמים חרוצים, האמונים על החקירות הללו, לגלות זהירות רבה, מיוחדת, הן בתהליך הבדיקה והן בפרסום התוצאות, לכשיהיו. ומדוע?
האירועים הללו מזכירים לי אירוע אחר שהסתיים במפלה הסברתית קשה לישראל. מדובר ב"הריגת" מוחמד א-דורא, על-ידי אש ישראלית כביכול (שבדיעבד לא הייתה ולא נבראה). עלילה דם קשה שמלמדת אותנו עד כמה ניתן להאמין ל"הסברה" הערבית. מתברר כי אסור בשום פנים להאמין לדיווחים מסוג זה, כפי שהם.
עתונאית חרוצה, אסתר שפירא, גרמניה ממוצא יהודי, בערוץ טלוויזיה בארץ מולדתה, בעזרת גורמים ישראלים לא רשמיים, ביצעה מחקר מעמיק ומדוקדק בפרשה ההיא. ממצאיה קבעו שמדובר באוסף שקרים, פרי דמיון פלשתיני, וגם כמה עצוב, בפה הגדול והנמהר של קומץ קצינים ישראלים, שמיהרו להודות באשמה שלא הייתה ולא נבראה. האירוע הגיע לממדים קיצוניים אפילו בתחומים הידועים של תרבות השקר. לא נחזור על כל הפרטים שכבר כתבנו עליהם כאן בעבר. נזכיר רק כי האב של מוחמד ש"חשף" לטלוויזיה הצרפתית צלקות על זרועותיו, וטען כי הם פגעי הירי של כוחותינו, נאלץ להודות אח"כ, כי הצלקות הללו נוצרו בעקבות ניתוח מוצלח, שעשה בו אורטופד יהודי שעמל להצילו. ניתוח זה בוצע בו לאחר שנפגע מעונשם של סכיני החמאס (כן!), כמה שנים קודם לכן...
אל תחזרו על הטעות הזו שוב!
פעילות בדלנית במיוחד, של הערבית המשותפת ד"ר גיא בכור הוא מומחה מהשורה הראשונה לנעשה במדינות ערב. לא אחת הוא מדווח בהוצאה לאור האינטרנטית שלו, ג׳יפלאנט - gplanet, על אירועים בעלי חשיבות רבה במזה"ת, אירועים שלעיתים קרובות אינם מדווחים במדיה האלקטרונית וגם לא בפרינט שניהם קפוצי הפה הידועים שלנו. הם מתקשים בבליעה, במיוחד באשר למידע שלחלקים במערכת הפוליטית שלנו, במיוחד בשמאל, אכן לא ניתנים לבליעה.
עכשיו פורסם באתר הזה לראשונה על פעילות בדלנית במיוחד (שלא לומר חתרנית) של "המנהיגות הבדלנית של ערביי ישראל". כפי שמגדירה ד"ר בכור. הכותב מגלה לנו כי "מנהיגות זו התכוונה לדרוש מעמד של מיעוט לאומי, רק לאחר הקמת המדינה הפלשתינית, על-פי תורת השלבים. אך חוק יסוד "מדינת הלאום", גרם להם לחשוף את המזימה הזו עכשיו, בפני מעריצת האייטולות, מוגריני (שרת החוץ של
האיחוד האירופי - מ.ל.), לתמימים, שלא הבינו עד כמה חוק היסוד הזה חשוב. לא "שוויון", הם רוצים, זו העמדת פנים. אלא את סילוק הלאום היהודי מארצו. לא יעזור להם, מסיים ד"ר בכור, "עמדנו בפני אויבים גדולים יותר והציונות מנצחת". כך בכור.
3. ארה"ב מחדשת את הברית עם ישראל נשיא ארה"ב
דונלד טראמפ, מוכיח שוב ושוב כי הוא ניצב לצידה של ישראל במאבקים הבינלאומיים הקשים בהם בפניהם היא ניצבת.
בעבר הקרוב, חוותה ישראל התדרדרות מהירה ביחסיה עם המעצמה הגדולה בעולם. הדבר קרה בשלהי כהונתו של הנשיא
ברק אובמה, עת אירוע קשה פגם אנושות ביחסי ישראל - ארה"ב.
ביום ששי, לפני כשנתיים הועלתה לדיון במועצת הביטחון הצעת החלטה נגד ההתנחלויות. ההחלטה דאז איימה לסבך את ישראל מבחינה משפטית. למרבה האכזבה ארה"ב סרבה להטיל וטו ובכך איפשרה את קבלתה. הפלשתינים בירכו על ההחלטה וכינו אותה: "יום של ניצחון".
זה היה יום הניצחון האחרון לו זכו הפלשתינים. הוא הסתיים מהר עם עלייתו של דונלד טראמפ לנשיאות. מאז, טראמפ אינו פוסק מלהפעיל מדיניות פרו-ישראל ברורה. החשובה שבהחלטותיו העברת השגרירות האמריקנית לירושלים, נתנה גושפנקא ליחסיה של ישראל עם מדינות חשובות בעולם, ובכללן מדינות, שפסחו שנים רבות על שני הסעיפים. כמה ערביות, הודו ומדינות במזרח אירופה. וכך, בעוד מדינות במערב אירופה "תופסות מרחק מישראל", מתקרבות אליה מדינות אחרות במזרחה. טראמפ מחזק מגמה זו. במידה רבה וגם בזכותו, ישראל פרצה את הבידוד המדיני שנכפה עליה. לראשונה גם מסתמנת מפלה מוחלטת של הפלשתינים במלחמה המדינית, שהם הכריזו ושהם מבצעים בפועל נגד ישראל, באו"מ ובמוסדותיו (כולל אונסקו), במערב אירופה ובעוד מקומות ברחבי העולם.
הנה כי כן, מבשרת השנה החדשה גם אופק חדש עבור ישראל.
