תקופת החגים זה זמן טוב לבילוי בחיק המשפחה, התרעננות אבל ללא ספק זמן שמוקדש לחשבון נפש.
עם כל הכבוד לנפש כרגע נתעמק יותר בחשבון – החשבון הפיננסי שלכם. כבר לפני אלפי שנה חז"ל לימדונו שלא רק נפשו של אדם נבחנת בימים אלו אלא גם מצבו הפיננסי של אדם נקצב בימים אלו. מובא בתלמוד הבבלי: "כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה עד ראש השנה.." (ביצה טז.) לכאורה נתון שכזה מציף בנו כעס וקושיות גדולות על ריבונו של עולם.
כיצד הדמות שאותה אנו עובדים, אליה אנו מייחלים, היא זאת שכל שנה ושנה כל חודש בחודשו דופק אותנו בחשבון העו"ש? היינו מצפים מדמות שהיא כל יכול שכזאת לדאוג לנו לרווחה כלכלית, או לפחות לא לשים אותה במקום לא נח ודואג כמו שאנו רואים בציבור הישראלי. שימו לב לנתונים הבאים: כ-40% מהאוכלוסייה חיים במינוס ומתוכם 80% מתנהלים עם מינוס כרוני. כיצד מי שלכאורה אמור להיות אמון על דאגת הפרנסה רואה את הנתונים האלו ולא מצביע רפרומה אלוהית ודואג לנו ולחשבון העו"ש שלנו?
אז לפני שנעלה את השאלה לכיסא הכבוד, כדאי שנשאל את עצמינו כיצד הגענו למצב העגום הזה שנתח גדול בציבור מתנהל במינוס קבוע, או לחלופין לא מצליח להגיע לרווחה כלכלית?
ארצה לבודד את הדי יוקר המחיה שזועקים אמצעי התקשורת השונים, משום שהם אינם רלוונטים לדיון (הם חלים על כולנו ואין לי מטרה לפתור את הבעיות המאקרו כלכליות של המדינה). ישנם שני אלמנטים עליהם ארצה להתעקב, ומתוכם נגיע לפתרון ישים לבעיה העומדת לפנינו.
1."מטריאליזם" (חומרנות) למי מאיתנו אין את יצר החומרנות? הרצון לנכסים, לתענוגות ולשאר דברים שמסבים אושר ולו רגעי. אל תלכו רחוק. פתחו את האינטרנט, העיתון או המגזין הקרוב אליכם ותראו איזה חופשות, דירות, רכבים, טיולים ושאר דברים מציעים לנו במחירים חסרי תקדים או לזמן מוגבל. זמן מוגבל?! גם אני וגם אתם יודעים שאותם מחירים אף פעם לא משתנים, דירות במחיר מציאה כבר אין אבל עדיין יש תחושה של הפעם נלך על זה כי אולי באמת המחיר לא יחזור על עצמו, כי זאת באמת עסקה משתלמת ובעיקר כי כמה שכנים וחברים עשו את זה ואיך אנחנו נשארנו מאחור...
2. "עכשיוויזם" (הכל כאן ועכשיו) העולם מתנהל במציאות שבה הכל נגיש. מה שפעם גרם לנו לחטט רגליים ולהזיע, היום נמצא באפליקציה פשוטה בסלולר או בקליק אחד עם העכבר. המציאות הזאת מדהימה והפוטנציאל בה הוא אדיר בכך שזה מקדם את העולם ואותנו שנות אור, אך לכל דבר פוטנציאלי שכזה יש גם את הצד השני שלו. כאשר אנו מסמנים מטרה כמו רכב, חופשה, סלון חדש ואין ביכולתנו לממן כזאת הוצאה, אנו פונים לאופציות מימון כאלו ואחרות שכמו שתיארנו בלחיצת כפתור ישמשו אותנו נאמנה להשגת המטרה.
אוקי, את המטרה השגנו ומה קורה בתקופה שלאחר הרכישה? את הכאב ראש אתם כבר מכירים. אל תטעו, אין לי בעיה בכלל עם רכב חדש, חופשה או החלפת סלון בבית, אלו דברים שמרחיבים את דעתו של האדם, מרעננים וטובים מאוד לנפש, אך באותה נשימה יש לומר שתכנון נכון באופן זהיר ושקול יחסוך לכם הרבה כאב ראש, הרבה כסף והכי חשוב - שקט נפשי.
ניתן דוגמה פשוטה: זוג מתחתן ונולד להם בנם הבכור. האם פתאום לזוג הזה נפל ברית משמים או ש-9 חודשים ידעו על כך? האם בר מצווה היא רעם ביום בהיר או פועל יוצא של 13 שנה? או שמא חתונה/לימודים גבוהים הם לא הוצאה שהיו יכולים לשער בדעתם ב-24 שנות חייו של הילד?
דברנו על רכב. סביר להניח שכשאדם קונה את רכבו הראשון ככל הנראה בעוד 3-5 שנים הוא יחליט להחליפו, זה משהו שאפשר לראות אותו קורה מרגע קניית הרכב ולא כהפתעה גמורה, לכן פה נכנס אלמנט החיסכון.
כיצד נוכל לייצר חיסכון: שלב הפתרון. על-ידי עבודה לא קשה ומאוד פשוטה נוכל להבין את מצבנו. על-ידי יצירת מאזן של הכנסות אל מול הוצאות נדע בדיוק היכן אנחנו עומדים וכמה הכנסה פנויה יש ברשותנו. ברגע שתהייה ברשותינו תמונה עדכנית של פעילות משק הבית, השאלה הגדולה היא האם ניפול שוב למחוזות של מטריאליזם ועכשיוויזם או נסתכל בראייה לטווח הרחוק וניתן לעצמנו את האופציה לאפיק פיננסי בטוח שיספק לנו גם רווחה כלכלית, ואת האפשרות לדאוג להוצאות עתידיות במידת הצורך.
ריבונו של עולם בהחלט דואג לנו להכנסה הראויה לנו, השאלה אם אנחנו משתמשים בה בתבונה לצרכינו.
