מכנים אותם בשמות של העבר... שוק הכרמל, שוק מחנה יהודה, שוק רמלה, ראש העין... אבל על ציר הזמן נהפכו רוב הבסטות האלה לבוטיקים יקרים הנושקים למעדניות לממכר ירקות ופירות, שלא לדבר על החנויות לממכר ירקות ופירות הפרוסות וממוקמות ברחובות הראשיים של הערים בישראל.
השוק של פעם, משנה את פניו ולצד מתיחת הפנים העיצובית, מסעדות הגורמה ובתי הקפה, אנו מוצאים שוק יקר שאומנם מהווה חוויה קולינרית מרשימה, אך בעיקר לעוברי אורח ותיירים.
ומי קונה באופן קבע באותם שווקים וחנויות הרחוב? בגדול שתי אוכלוסיות, הראשונה צרכנים אשר מבצעים בהם קניות השלמה קטנות והשנייה היא אוכלוסיית המבוגרים אשר לרובם אין רכב, המאפשר להם להגיע לרשתות המזון וליהנות ממחירי ירקות ופירות מוזלים על-פי רוב או במילים אחרות קהל מבוגר על-פי רוב בעל אמצעים הנמוכים מהממוצע, קרי קהל שבוי.
מחירי הירקות והפירות היקרים בחנויות הרחוב, ייצרו לאחרונה גם תופעה של "מחירים לחצי ק"ג" וזאת על-מנת להנגיש את מחיריהם המופקעים לציבור ולעיתים אף שומעים את הטענה, הלקוחות שלנו בכלל לא קונים ק"ג אפרסק.
לנישה הזאת מכוונות היום רשתות השיווק הגדולות ועושות את מירב המאמצים על-מנת לפתוח חנויות קטנות במרכזי הערים ולהילחם בחנויות הרחוב, בעיקר במחירי הבוטיק של הירקות והפירות ונראה שהן מתפרצות לדלת פתוחה עם הצלחה כמעט מובטחת.
