אין זה סוד שהחקלאות הישראלית נחשבת בעולם לפאר היצירה הישראלית ובצדק רב שכן ראשי המדינה כשהם טסים במסגרת עיסוקם ליעדים שונים תמיד הידע החקלאי מבוקש ובהסכמים שנחתמים לשיתופי פעולה החקלאות בדרך כלל מככבת והיא אף מהווה אמצעי לחיזוק הקשרים שכל כך נחוצים לישראל בעולם כולו בעת הזו.
החקלאות הישראלית היא פלא שכן מחצית שטחי המדינה מוגדרים כשטחי מדבר שבהם כמות הגשמים לשנה היא פחותה מ-200 מ"מ ובסה"כ ישראל נחשבת כמדינה צחיחה. המצב אף החמיר בשנים האחרונות בשל שנים שחונות, למרות שישראל נחשבת כמעצמה גם בתחום ההתפלה, בהסבת מי קולחים לשימוש חוזר לחקלאות וכמובן - ישראל מובילה ביעילות השימוש במים באמצעים שונים כמו המצאת הטפטוף.
בישראל יש צורות התיישבות ייחודיות בעולם של חקלאים המאוגדים בדרך כלל בקואופרטיבים, קרי אגודות שיתופיות ובהם מושב עובדים, כפר שיתופי, מושב שיתופי וקיבוץ שאין כדוגמתם בעולם ויש בה אף חוות שמרביתן מתמחות בגידולים שונים. ההמצאה והפיתוח של המחקר היישומי ברשת מרכזי מחקר היישומיים שפזורים באזורים שונים במדינה הינו כלי חשוב שהצלחתו הרבה נובעת מקרבתם לשטחי החקלאות תוך שיתוף פעולה הדוק עם החקלאים.
בנוסף למרכזי המחקר והפיתוח היישומים קיימים מרכזי מחקר חשובים כמו מכון וויצמן, מכון וולקני והפקולטה לחקלאות ברחובות שבהם פועלים טובי החוקרים במחקרים שונים על-מנת לפתח זנים חדשים, להתמודד עם מחלות חדשות, לשפר את יעילות השימוש במים, לפתח גידולים בתנאי מדבר, להתמודד עם אתגרים טכנולוגיים ועוד. כך פותחו זנים חדשים כמו עגבנית השרי, אבטיח ללא גרעינים, גויאבה ללא ריח, זן האור בפרי הדר ועוד זנים רבים אחרים.
פירות נפלאים קדמת הטכנולוגיה והידע המקצועי הפכו חלק גדול מהתעשיה החקלאית להייטק ולתעשיה וזאת מתוך רצון להתייעל ולגדל הרבה יותר על כל דונם קרקע ובהרבה פחות מים שהינם משאבים במחסור.
החקלאות הישראלית מייצרת את מרבית המזון לצרכי האוכלוסייה הישראלית ולמעט דגנים, דגים, בשר, בוטנים, קפה, קקאו וסוכר חקלאי ישראל מייצרים באיכות מעולה ירקות כמעט לאורך כל השנה ובדרך כלל במחירים סבירים, ופירות נפלאים בעונות שונות של השנה. גם החלב הישראלי ידוע באיכותו והפרה הישראלית, תודות ליכולות שפותחו בארץ, מייצרת בממוצע הרבה יותר חלב מכל פרה אחרת בעולם המודרני.
העתיד צופן מחסור במזון ולא בכדי מחפשות מעצמות פתרונות מעבר לים לרכישת ידע ואף רוכשות חברות שמייצרות או מספקות תוצרת חקלאית. ההחלטה של סין לרכוש את תנובה או חברה צרפתית שרכשה את חברת הזרע הם רק דוגמאות לתהליכים אלו ואפשר להיזכר גם בראש ממשלת הודו שביקר בארץ רק לאחרונה וגילה עניין רב בחקלאות הישראלית.
לחקלאות יש ערכים רבים ובנוסף על הספקת מזון ומזון טרי היא גם מפתחת עסקים קטנים, מסייעת לפיזור אוכלוסייה, תורמת לביטחון מזון, לתפיסת שטחים, מסייעת לאיכות הסביבה, משמשת מקור לסילוק מים מושבים ועושה דברים חשובים נוספים. בשל עובדה זו, וחשיבות הספקת המזון בעולם, מעמד החקלאות והחקלאים במרבית הארצות הינו מעמד שונה מכל עיסוק אחר ובמדינות רבות מבינים שבשונה מכל ענף אחר יש חשיבות לעודד את החקלאים והחקלאות ולסייע להם באמצעות תמיכות ישירות שיעודדו אותם להמשיך ולעסוק בעבודה זו שהיא עבודה פיזית קשה.
שינוי דרמטי למרות כל המתואר מצב החקלאים הישראלים אינו טוב וזאת בשל מדיניות, או אולי היעדר מדיניות, ארוכת שנים של הממשל בשני העשורים האחרונים לפחות. בשונה מהחקלאות הישראלית שהינה מצטיינת, מספר החקלאים בארץ הולך ויורד והיום הוא עומד על כ-12 אלף חקלאים שהוא המספר הנמוך ביותר ובאופן משמעותי ממדינות ה-
OECD.
מדובר בנתון חמור שמרמז על מצב החקלאים בישראל, ולא זאת אף זאת - ממוצע גיל החקלאים הישראלים עבר כבר מזמן את גיל 60 ואם לא יחול שינוי דרמטי והבנה שמדובר באינטרס של המדינה לדאוג לחקלאות נגיע למצב בלתי הפיך שבו בעלי הון ישתלטו על הגידולים החקלאים במקרה הטוב ובמקרה הרע נידרש ליבוא של תוצרת חקלאית בידיעה צופה פני עתיד שבמצבה הגיאופוליטי של ישראל, זו התאבדות וחוסר אחריות כלפי אזרחיה. די להזכיר את הכוונה להביא מים מטורקיה בעת המשבר הראשון של מחסור במים ורק המחשבה מה היה עושה במצב זה נשיא טורקיה ארודאן צריכה להדאיג את קובעי המדיניות.
הירקות והפירות הישראלים מהווים בסה"כ כ-2.5% בתחשיב הכללי של המדד ואין להם השפעה דרמטית כפי שבכל פעם מנסים לייצר זאת בעלי עניין והגיע הזמן לחשיבה עדכנית של הממשל כזו שתבטיח שהחקלאות הישראלית תטופל באופן שונה.
לכן ברצוני לאחל כי מדינת ישראל תדאג בשנה הקרובה לתמיכות ישירות לחקלאים הישראלים, שתפעל להבטיח מקורות מים קבועים ובטוחים לחקלאות ובמחיר שבו גם ניתן לגדל תוצרת חקלאית, שהמדינה תפסיק את היבוא הפרוע שפוגע בפרנסת החקלאים, שתגדיל באופן משמעותי את התמיכה למחקר בכלל ולמחקר היישומי בפרט, שמנהלת ההשקעות במשרד החקלאות תחזור לימים שבה היה לה תקציב משמעותי להשקעות, שהחוק שעידוד הון להשקעות בחקלאות יעבור בכנסת בנוסח שיתרום לחקלאים, שייבנו תוכניות שיעודדו את הדור הצעיר לשוב לחקלאות, שהמדינה תיקח אחריות במעשים ולא רק במילים בהתמודדות עם הפשיעה החקלאית לסוגיה, שיוגדלו באופן משמעותי התמיכות לקרן נזקי טבע, שהמדינה תפעל להקים את השוק הסיטונאי לטובת אזרחיה, שהמדינה תבין שהיעילות אינה הערך היחיד ובחקלאות ויש ערכים חשובים לא פחות, ושהחקלאים יבינו שיש חשיבות כלכלית להתארגנות קואופרטיבית ברכישת תשומות, גידול משותף ושיווק תוצרת.
מבקש לאחל לכל דרי המרחב הכפרי שהקהילות הכפריות ידעו לשמור על צביונן ושכולנו נדע לתת מהטוב שבנו לטובת המוחלשים בחברה הישראלית ובכך נפעל לשיפור ולפריחה של הגן החברתי-קהילתי סביבנו. ולבסוף מאחל ומתפלל לכלל אזרחי המדינה שיבוא שלום עלינו, בריאות ופרנסה טובה ושהשיח בחברה האזרחית יהיה שיח מכבד ומכיל.
