הופעתו של
בני גנץ, רמטכ"ל לשעבר, בשמי הפוליטיקה של המדינה, ועוד ערב הבחירות לפרלמנט הישראלי, איננה מפתיעה איש. זה שוב הפך לאופנה שכיחה בעצם החיזיון של הקמת "
מפלגת מרכז" חדשה עם גנרל מרכזי. לרבים זה ניראה כמו עוד בעיה של
הליכוד אבל למעשה זה צריך להתקבל כעוד תעלול של הליכוד לזכות בקיומה של "מפלגת אוויר" שתנתב את קולות מצביע המרכז והשמאל המתון למפלגת לווין, שלאחר הבחירות תחזור לבסיס האם שלה, ששמו "ממשלת הליכוד", ושתותיר לעוד קדנציה את מפלגות העבודה ואת "יש עתיד" בשכיבה פרקדנית על קרשי הפוליטיקה הישראלית.
מאז הקמת קדימה הידלדל כוחו של השמאל ושל המרכז. בשעתו הייתה זו מפלגת קדימה - מפלגה ימנית לחלוטין, שקטפה את רוב קולות המרכז והשמאל, ובשנת 2009 הביא הדבר לחזרת הליכוד ונתניהו להגה השלטון בישראל, ולהתפוררותה של מפלגת העבודה, עד אז היריבה לשלטון הליכוד. בחירות 2013 אומנם מחקו כמעט כליל את קדימה ושוב החזירו את מצביע המרכז והשמאל למפלגת העבודה ולרסיס של מפלגתה של ח"כ
ציפי לבני אך מפלגת לווין אחרת "דגה" שוב חלק לא מבוטל מקולות המרכז והשמאל: הייתה זו מפלגת "יש עתיד", שלאחר זכייתה הגדולה דאז כמובן צרפה את עצמה לממשלת נתניהו. בשנת 2015 היה זה תורו של
משה כחלון, לעבר איש ליכוד מרכזי, שהקים מפלגת לווין שתסחוף קולות מהרכז והשמאל ואח"כ תעביר את עצמה לממשלת הליכוד, כשהעבודה - והפעם גם "יש עתיד", יישארו עוד קדנציה על הקרשים הפוליטיים וילקקו את פצעיהם.
אם בבחירות 2013 הופעל לחץ כבד על כחלון, מצד הליכוד, לא להקים רשימה עצמאית הרי שבשנת 2015 הלחץ נעלם. נתניהו ידע בשנת 2013 כי הופעת כחלון באופן עצמאי עלול לגרור קולות מהליכוד, אבל ב-2015 הבין נתניהו כי כחלון יזכה במאוכזבי המרכז שיצביעו לו במקום ל"התנועה" של לבני (שנבלעה בתוך מפלגת העבודה) וגם במקום ל"יש עתיד". בבחירות הקרובות הפך
יאיר לפיד לאיום ממשי ולכן היה צורך לנתניהו בעוד מפלגת לווין חדשה שתנגוס ב"יש עתיד", ובמיוחד תרסק את מפלגת העבודה - שאבי גבאי ידע היטב ל"צובעה" בצבע ימני חיוור כדי להעלים ממנה את כוחה בקרב מצביעיה. נתניהו הבין היטב כי מפלגת הלווין של כחלון לא תספיק הפעם, גם מעצם צניחתה בסקרים.
על ספסל הנאשמים בני גנץ היה רמטכ"ל שמונה בימי ממשלת נתניהו אך על-ידי
אהוד ברק, שהיה אז שר הביטחון. הוא איננו צבוע בצבע ימני בוהק למדי ולא חסרים פתאים שבכלל יאמינו שהוא איש שמאל מתון. גנץ כבר ניהל מו"מ לא מכבר עם הליכוד אך התועלת האלקטוראלית נגד העבודה ולפיד, שהוא יכול להביא לליכוד, גדולה פי כמה מהקולות שהוא יביא ברשימת הליכוד. גנץ אמור להביא למעלה מעשרה מנדטים מהמרכז ומהשמאל ולבסוף להעבירם על מגש של כסף לעוד הקמת ממשלת ליכוד - ימין. לתסריט הזה תצטרף גם גב' אורלי לוי-אבקסיס, שמעולם לא הייתה אשת ימין, ושתקטוף שישה מנדטים מהמרכז ומהשמאל ואח"כ תעבירם גם היא לממשלת נתניהו העתידית. מסתבר שהיא בכול זאת למדה משהו בפוליטיקה מאביה...
לא לחינם מעוניין נתניהו בבחירות. הוא יודע כי אם יוגש כתב אישום נגדו הרי שתוצאות של בחירות מאוחרות יותר יראו פחות טוב עבור הליכוד. כל משבר "חוק הגיוס" הוא עבורו רק תירוץ לבעיה האמיתית שלו, ועוד כשהוא רואה את אשתו על ספסל הנאשמים בבית המשפט. בכלל, השר ישראל כ"ץ ובני גנץ הם חברים מילדות ממושב קטן בדרום ששמו כפר אחים ואבותיהם עלו מאותו מחוז במזרח טרנסילבניה, ששמו מרמורש ושהיום הוא כלול ברומניה.
בטוחני שאחוות המושבניקים, גם בדור השני, יוצקת גם היא תסיסה פוליטית לעתיד המשך ממשלת נתניהו, אולי בפרק ברביעי שלה והשלישי הרצוף שלה. כבדרך אגב, כחלון בתוספת גנץ ולוי-אבקסיס עשויים להפוך את החרדים בעתיד לפחות משמעותיים בקואליציה וגם לחסום את ה"בית היהודי" ואת בנט ושקד מהשפעה עולה. אני גם מהמר שאחוז החסימה לא יורד על-ידי נתניהו כי עבורו זו פשוט התאבדות פוליטית לקבל בעתיד את
ברוך מרזל כח"כ, שאלי ישי לא יוכל לרסנו. כאילו שרק את צרת הוספת מרזל ודומיו לבנט ול"בית היהודי" היה נתניהו צריך בימים אלה...
