לאחרונה התפרסמו נתונים - לא מחמיאים בלשון המעטה - של הביטוח הלאומי, לפיהם רוב מי שמגישים תביעה לקיצבת נכות, עושים זאת ללא ייצוג של עו"ד או של אחת החברות למימוש זכויות. ההסבר של הביטוח הלאומי היה שמי שמגיש תביעה בעצמו, זוכה כמעט לאותה קיצבה כמו המיוצגים. במילים אחרות: הביטוח הלאומי משכנע את מגישי התביעות, כי לאחר שינוכה מהם שכר הטירחה שהם משלמים לעורכי הדין המייצגים, ייוותר בכיסם סכום קטן יותר, מאשר הם יוותרו מראש על ייצוג.
מי שמאמין לביטוח הלאומי, מגיע למסקנה הפשוטה שחבל לבזבז כסף על ייצוג משפטי או אחר בפנייה לביטוח הלאומי. אבל האמת היא, שהנתונים שפורסמו הם כלליים מאוד ומזכירים את האמרה המפורסמת לפיה יש שלושה סוגים של שקרים: שקרים, שקרים גסים וסטטיסטיקה.
אז נכון, אדם שאיבד רגל, שחלה בסוכרת או שאובחן אצלו גידול סרטני, ספק רב אם יזדקק לסיוע מקצועי כדי לקבל קיצבת נכות. לעומת זאת, קיימים מקרים רבים, כגון תאונה בעבודה או בדרך לעבודה, בהם ייעוץ משפטי נכון יכול לסייע לנפגע לשטוח את העובדות הרלוונטיות המלאות בפני הביטוח הלאומי, כיוון שניסוח לא נכון של הפנייה יכול להביא לדחיית התביעה, ללא יכולת לתקן אותה. בדומה לכך, מי שטוען למחלת מקצוע, צריך להוכיח קשר סיבתי בין המקצוע למחלה. בהעדר הוכחת קשר סיבתי, הוא יקבל קיצבת נכות כללית נמוכה ולא קיצבה גבוהה יותר של נכות מעבודה, מה שיתרום אולי לסטטיסטיקה של הביטוח הלאומי, אבל לא לנפגע עצמו.
לעיתים משפיעה הקביעה העקרונית של הביטוח הלאומי גם על זכויות תביעה אחרות, למשל: כאשר מדובר בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה. הכרעת הביטוח הלאומי לגבי הנכות מחייבת גם במסגרת התביעה הנזיקית שמגיש הנפגע לבית המשפט. כך שפנייה לביטוח הלאומי ללא ייצוג ראוי ומקצועי מטעם מי שרשאי להופיע בתיקים אזרחיים (עורך דין) עלולה להיות הרת אסון, לא רק בנכות שיקבל מהביטוח הלאומי, אלא גם בהליך האזרחי שינהל במקביל לכך.
עם זאת, הסטטיסטיקה הנזכרת היא בעלת חשיבות. יש בה כדי להטיל אחריות אתית על עורך דין המייצג בפניות לביטוח הלאומי. לפני קבלת הייצוג המשפטי, עורך הדין חייב להפנות את הפונה לסטטיסטיקה ולכך שייתכן שלא תצמח לו תועלת של ממש מהייצוג, כדי ששכרו - וכן שכרו של עורך הדין - לא ייצאו בהפסדם.
אם עדיין הנפגעים יעמדו על כך שהם מבקשים ייצוג, הרי שאין שום מניעה מלייצג אותם. מוכרים מקרים בהם לקוחות פוטנציאלים הבהירו שאם הם לא יהיו מיוצגים, הם יוותרו על זכויותיהם בביטוח הלאומי וכלל לא יפנו אליו. במקרה כזה, בוודאי עדיף שהם יזכו לייצוג שיאפשר להם קבלת זכויות כלשהן. אף שכללי האתיקה של עורכי דין אינם חלים על החברות למימוש זכויות, הרי שחובה דומה מוטלת גם עליהן, מכוח חוק הגנת הצרכן.
