על-פי "אפקט תחילת החורף" - "The turn of the winter effect", התשואה השבועית הגבוהה ביותר מבין כל שבועות השנה מושגת בשבוע ה-44 של השנה הנמשך בין 29 באוקטובר ל-4 בנובמבר. אפקט זה, שנמצא בבורסות בעולם כולל בורסת תל אביב, זוהה במחקרם של ד"ר תמיר לוי ופרופ' יוסי יגיל, ראש החוג לניהול במכללת גליל מערבי, ודיקן לשעבר של הפקולטה לניהול באוניברסיטת חיפה. המדגם במחקרם של פרופ' יגיל וד"ר לוי כולל 20 מדינות מ-5 יבשות במשך תקופה הנעה בין 3,126 שבועות בארה"ב ל-583 שבועות במצרים (ו-901 שבועות בישראל) עד לשנת 2010.
תשואת שבוע 44 הממוצעת על פני זמן נמצאה חיובית ב-19 מתוך 20 המדינות שנבדקו. יתרה מכך, היא נמצאה גבוהה יותר מאשר ב-51 שבועות השנה האחרים - 2.27% בממוצע בשבוע 44 לעומת 0.21% בממוצע לשבוע עבור יתר שבועות השנה. טווח התשואות בשבוע 44 עבור 20 המדינות במדגם הוא בין 0.61% ל-3.63%. ביחס לבורסת ת"א, תשואת שבוע 44 הגיעה ל-2.1% בהשוואה ל-0.26% לשבוע עבור יתר שבועות השנה.
יתרה מכך, בכל אחת מ-20 מדינות המדגם נמצא שתשואת החורף (נובמבר-אפריל) חיובית ומובהקת סטטיסטית, ואילו תשואת הקיץ (מאי-אוקטובר) נמצאה חיובית רק בכמחצית ממדינות המדגם ובדרך כלל לא מובהקת סטטיסטית. ממצא זה הוא עקבי עם "אפקט העונה" שנמצא גם במחקרים אחרים.
במחקר זה נמצא גם שהתשואה הממוצעת בשבוע האחרון באוקטובר (שבוע 43 בשנה המשתרע בין 22 ל-28 באוקטובר) היא הנמוכה ביותר ביחס ליתר שבועות השנה ובדרך כלל שלילית בממוצע. אינדיקציה לממצא זה נמצאה בתשואת השבוע החולף בבורסות העולם.
כדאי לציין שממצאים אילו מצטרפים לשורה של מה שידוע כאנומליות או סטיות שוק אותן מנסים להבין באמצעות הסברים כלכליים ולא כלכליים. עוצמתן של סטיות אילו, בכל אופן, נחלשה בשוקי העולם בשנים האחרונות, בין השאר, בזכות מודעות המשקיעים ההולכת וגדלה, והתנהגותם במובן של, מעין, "הקדם תרופה למכה".
ראוי להדגיש "שאפקט תחילת החורף", שזוהה לראשונה במחקרם של פרופ' יגיל וד"ר לוי, נמצא ברמת הממוצע. קרי, הוא לא נמצא בכל אחת משנות המדגם עבור כל אחת מ-20 מדינות המדגם. לכן, ביחס לשנת 2018, לא ניתן להסיק בוודאות שהוא יתקיים בבורסות בעולם. כדאי לזכור שאירועים כלכליים ופוליטיים גלובאליים, כגון עליות רבית, מלחמות סחר ומאבקים בין מדינות עלולים להשפיע שלילית על התשואות בבורסות.
בשולי דברים אלה, ישנן כמה סוגיות מני רבות שאינן נהירות דיין לחלק לא קטן מציבור המשקיעים.
א. מדע המימון או הכלכלה הפיננסית אינו מתיימר להסביר או לנבא תשואות יומיות שבועיות או אפילו חודשיות, אלא מגמות בעלות טווח זמן ארוך יותר. לכן ההסברים הניתנים לעתים לשינויים במדדי מניות יומיים חדים כמו אלה שהיו בשבוע החולף מאוד מוגבלים במשמעותם, בפרט שחלק מהתופעות או האירועים (כגון שינויי ריבית, מלחמות סחר ורווחי חברות) מגולמים כבר בתשואות.
ב. לעתים קרובות מדווח על מדד מניות מסוים "ששבר שיא" או שהגיע לשיא חדש. זוהי דוגמה נוספת לאמירה נכונה כשלעצמה שאינה מעידה על שינוי משמעותי. לדוגמה, מדד מניות מסוים עשוי להגיע לשיא חדש כל שנה ושנה במשך כמה שנים ברציפות ועדיין לעלות בשיעור של, נניח, חצי אחוז לשנה, שהוא רחוק מלהצביע על תשואה "מרשימה".
ג. שינויים תקופתיים (יומיים, שבועיים וכו') בשוק המניות מדווחים לציבור לעתים במונחי נקודות מדד. גם כאן המידע הסטטיסטי הוא נכון אך כמעט וחסר משמעות. לדוגמה, שינוי של נניח 500 נקודות במדדי המניות המובילים של המדינות הבאות בשבוע הנוכחי, יתבטא בתשואה או, לחלופין, בשיעור שינוי כדלקמן במדדי המניות של המדינות הבאות: אוסלו: 63%; ת"א: 35%; S&P האמריקני: 19%; נאסדאק: 7%; הדאקס הגרמני: 5%; הונג קונג: 2%; ואיסטנבול: 0.5%. פערי תשואה עצומים אלה עבור שינוי זהה בנקודות מייתרים למעשה את ייצוג השינוי במונחי נקודות, ועדיף לכן לבטא את השינוי באחוז בלבד שהוא התשואה למעשה.