אדים רעילים באוויר. כתמיד, יש מתבשמים. אדים משכרים. המפלגה הרואה עצמה כאלטרנטיבה פוליטית לגרמניה שלאחר מלחמת העולם השנייה, למודת הלקח, המקדמת שיתוף בינלאומי על פני כל מה שמריח כ-Deutscland uner alles במינוח של היום אולי מובן יותר כ-Deutscland First, זכתה שוב להישגים פרלמנטרים מרשימים בבחירות למדינת הסה, כולל בירת הפיננסים הגרמנית פרנקפורט. מפלגות הקואליציה השברירית של אנגלה מרק ספגו הפסדים צורבים. הבוחר הגרמני לא סלח לקנצלר על שפתחה שעריה של גרמניה בפני פליטים בשיעור ששיגע את האוכלוסיות הרואות את שדי האב למיציה של אירופה כשדים שיכניעו תחתיהם את גרמניה לגרמנים. 'Alternative Fur Deutschland ' יושבת כבר ישיבה מכובדת בבונדסטאג, הרשימה בבחירות בבוואריה, עכשיו כאמור בהסה, ומשנתה הפוליטית לאומנית נשמעת ומעוררת התרגשות לא רק בפינותיה של גרמניה כולה אלא כבר גם בכיכרותיה.
היא אוהבת את המולדת. לדורותיה. Alexander Gauland מנהיג מייסד, אמר בנאום בפני נלהבי משנתו הלאומנית כי כשם שהצרפתים גאים בנפוליאון צריכה גרמניה להיות גאה בחיילי הוורמאכט שהקריבו חייהם על הגנת המולדת במלחמת העולם השנייה. ברקע, בלי שהדברים היו מפורשים, היה ברור כי כשם שאין בעובדה שנפוליאון אחראי להרג המוני כדי להעמיד בספק מקום כבוד שנתנו לו הצרפתים בפנתאון, כן יש להרהר במקום שטרם ניתן ל
אדולף היטלר חרף פשעיו. כבוד לאומי מזכה ראשי עם בפסקת התגברות.
Höcke rnBjö העומד בראש המפלגה בטורינגיה לא חשש שמא יוקע כאנטישמי כשנתן כלאומן גרמני ימני ביטוי לרגשי עלבון כשאמר כי גרמניה היא הארץ היחידה שהציבה במו ידיה בלב בירתה אנדרטה לזכר השואה שכל תכליתה היא להכלים את גרמניה כמדינת רוצחים. המפלגה עמדה להוציא את הפטריוט הזה משורותיה אולם משום מה נמלכה בדעתה. זה היה רק עניין של זמן. מפלגה שקנתה את לב הבייס שלה באזהרה כי אנגלה מרקל בעצם מביאה לפלישה ולכיבוש איסלאמי של גרמניה לא איחרה להכניס למשוואה הלאומנית הזאת גם את היהודים. בזהירות. אבל באורח בלתי נמנע. בגרמניה שלפני קריסת ברית המועצות חיו כעשרת אלפים יהודים. היום, שלושים שנה אחר נפילת החומות העשירו פליטי ברית המועצות את הקהילה היהודית המונה למעלה ממאה אלף, יש אומרים הרבה למעלה ממאה אלף יהודים. פולשים. לא אומרים בקול. עדיין בגרמניה של אחרי 1945 מתחייבת זהירות. אבל זה באוויר.
שרת המשפטים של גרמניה הפדרלית יצאה חוצץ נגד פרויקט של מפלגת ה-ADF שפתחה אתר אינטרנטי בו נקראים ילדי בתי הספר לדווח ברבים מי ממוריהם התבטא באורח לא פטריוט. המפלגה לא חשה כל רתיעה מפני הפיכת ילדי גרמניה למלשינים. כשעתיד המולדת מונח על כפות המאזניים מוטלת חובת הצלת האומה על כתפי הדור שהעתיד יהיה שלו. אם מוסר - מוסר זה גובר על כל איסטניזם הרואה בחינוך למלשינות סטייה ערכית.
ההנהגה של האלטרנטיבה לגרמניה רואה בליברלים גלובליזטורים, שאין להם נאמנות אלא לחיים קוסמופוליטיים תועי עולם המביאים כליה על מדינת הלאום. בעבורם ברלין אינה בירת גרמניה אלא כמו סינגפור או לונדון או הונג קונג עיר של עסקים חובקי עולם, הדוברת והחושבת אנגלית ותרבותה כביכול אוניברסלית ומקור כוח המשיכה שלה הוא כלכלי או אופורטוניסטי. היו דברים מעולם. הפירר ב-1933 כך הוקיע מיד עם היבחרו לקנצלרות את גרמניה הוויימרית.
מה יקרה לה לאירופה אם אנגלה מרקל לא תוכל לעמוד בארצה שלה בפני הגל האולטרה ימני הלאומני הזה? יש באלטרנטיבה לגרמניה מאפיינים שיש לתנועות של החזית הלאומנית בצרפת, של הימין האוסטרי, של מפלגת החופש בהולנד, ולרוחות המנשבות מן השלטון עצמו בהונגריה ובפולין ובסלובקיה. אבל אם גרמניה תיפול, והאדים הרעילים יהיה טוקסיים עד שהשיכרון יביא לסילוקה של ההנהגה המתונה הדוגלת בשיתוף פעולה בינלאומי ובמולדת פתוחה ומכילה, לא יעזרו אז כל הבטחות ההרגעה המשביעות אותנו להאמין כי היהודים וישראל, וישראל והיהודים לא רק שאינם על שום כוונת אלא להפך, הם מושא בטוח של ידידות ושל סובלנות. אמור זאת לגלוחי הראש ב-Chemnitz.
כל מקום בעולם בו הרגש הטבעי הקושר אדם למולדתו, לנופיה, למורשתה ההיסטורית, לערכיה האזרחיים אינו מספיק עוד כדי לבטא אהבה והוא מתהפך להערצה המבטלת כל אהבה אחרת, לשלב עליון בסולם המידות המוסריות, יקומו מתוכו אנשים ונשים שייראו את היהודי כזר האולטימטיבי, כפולש האוניברסאלי, בקוסמופוליט נכלולי, כאנטי מולדת בהגרה. כך היה עד הנה. מותר לפחד כי כך עלול להיות גם לעתיד לבא. האדים המרעילים, הם אהרה נאמנה הרבה יותר מנימוסי ההרגעה.
