רבין ז"ל התנגד למדינה פלשתינית

מסמכים שנשמרו במשך שנים ונחשפים עתה מוכיחים - ראש-הממשלה יצחק רבין ז"ל והצוות המוביל של "הסכמי אוסלו" שללו את הרעיון של מדינה פלשתינית. מצער לראות כי ישנם אנשים הטוענים בעזות מצח כי הרעיון בדבר "מדינה פלשתינית" הוא חלק ממורשת רבין. בימים הקשים והסוערים של הסכמי אוסלו, בין "הסכם העקרונות" שנחתם ב-13.09.93 על מדשאות הבית הלבן לבין הסכם הביניים ("אוסלו ב") שנחתם ב 28.09.95, שלחתי (בסוף נובמבר 1994) מכתב לראש-הממשלה מר יצחק רבין ז"ל ובו השאלה הפשוטה - האם מטרת הדיונים וההסכמים היא להקים מדינה פלשתינית ? תגובות הצוות המוביל הרשמי של המגעים עם הפלשתינים עד מהרה קבלתי (ב-25.12.94) מכתב תשובה ממר איתן הבר, יועץ ראש-הממשלה ומנהל לשכתו של רבין. וזו היא התשובה הברורה והחד-משמעית שהתקבלה: " למכתבך אל ראש הממשלה בעניין מדינה פלשתינית אשיב: ראש הממשלה סבור שאין מקום למדינה פלשתינית ". (מצורף צילום). שאלה דומה הפניתי לשרים אחרים, וב-18.12.94 קבלתי את תשובתו של מר אורי סביר, המנהל הכללי של משרד החוץ. גם כאן התשובה היא ברורה וחדה: "במענה למכתבך מיום 24/11 שהופנה לשר החוץ אך עסק בהתבטאות שיוחסה לי, ברצוני לציין כי עמדת ממשלת ישראל הנוכחית, כפי שהיא מופיעה בקווי היסוד שלה, שוללת הקמת מדינה פלשתינית". (מצורף צילום). מתשובות אלה מובן כי ה"צוות המוביל" הרשמי של המגעים עם הפלשתינים, מר איתן הבר, יועצו ומנהל לשכתו של רה"מ רבין, ומר אורי סביר, מנכ"ל משרד החוץ שכִּהן במשרדו של שר החוץ פרס, שללו את רעיון המדינה הפלשתינית. איתן הבר טוען בשמו של רבין כי ראש-הממשלה סבור ש"אין מקום למדינה פלשתינית" (אין הכוונה למקום פיזי אלא להתנגדות ביטחונית ואידיאולוגית למדינה פלשתינית), ומר אורי סביר קובע באופן חד-משמעי כי "עמדת ממשלת ישראל הנוכחית, כפי שהיא מופיעה בקווי היסוד שלה שוללת הקמת מדינה פלשתינית". מנכ"ל משרד החוץ דאז, שהיה שותף למגעים ולשיחות החשאיות עם אש"ף, אומר במפורש כי לא רק ששלילת מדינה פלשתינית כתובה בקווי היסוד של הממשלה אלא שהממשלה פועלת בהתאם לקווי יסוד אלה ושוללת מדינה פלשתינית. >>>>> חשוב לציין כי תשובות אלה ניתנו לאחר למעלה משנה של מגעים ושיחות עם הפלשתינים. החל מהסכם "הצהרת העקרונות" שנחתם ב-13.09.93 ועד לקבלת תשובות אלה בדצמבר 1994 עברה כשנה ורבע. זו תקופה ארוכה בה יכלו מנהיגי ישראל ובראשם יצחק רבין לחשוב, לשקול ולהתלבט לגבי הכיוון שבו יובילו את המדינה. והנה, אף לאחר 15 חודשים של דיונים, פגישות והסכמים עם הפלשתינים, לא אימצה הנהגת המדינה דאז את הרעיון בדבר הקמת מדינה פלשתינית. ראש הממשלה יצחק רבין דבק בהתנגדותו הנחרצת להקמת מדינה פלשתינית. גם יועצו ומנהל לשכתו, מר איתן הבר, וגם המנהל הכללי של משרד החוץ, מר אורי סביר, לא סברו ולא טענו כי יעודו של התהליך הוא להקים מדינה פלשתינית. מסתבר כי הייתה זו עמדה ברורה ומוצקה שנותרה שרירה וקיימת, לא התכופפה ולא התמסמסה גם לאחר שיחות רבות עם הפלשתינים. יוסי ביילין: "לעולם לא תמצא אותי תומך בהקמתה של מדינה פלשתינית" >>>>> חיזוק נוסף לטענה זו של שלילת מדינה פלשתינית ע"י רבין וממשלתו ניתן למצא בדיוני הכנסת. ביום 21.12.94, הוגשה הצעה לסדר-היום בנושא "הסכמות בין ישראל לאש"ף". מסתבר כי גם חברי כנסת רצו לדעת אם השיחות מובילות למדינה פלשתינית. וכך ענה להם סגן שר החוץ דאז, מר יוסי ביילין, שהעיד על עצמו כי נסע בחשכת הלילה לאוסלו: 1. "אני יכול להרגיע אותך, אני לא תומך בהקמתה של מדינה פלשתינית; אף פעם לא תמכתי בזה, לעולם לא תמצא אותי תומך בהקמתה של מדינה פלשתינית. אני מאמין כל השנים, שהפתרון צריך להיות משותף ירדני-פלשתיני, אם במסגרת של קונפדרציה ואם במסגרת של פדרציה. יותר מזה, אני גם מאמין שזה ריאלי ". 2. ..."אני אומר לך את הדברים המדויקים ביותר. אני לא נמצא כאן במסיבה פרטית. אני יכול לומר לך שני דברים: מבחינת מחויבותי למצע מפלגתי, המצע הבהיר את התנגדותו למדינה פלשתינית, ואני מחויב לו .

3. ..."אני מחויב גם במסגרת המפלגה וגם במסגרת הממשלה. לדעתי האישית, הפתרון של מדינה פלשתינית הוא הפתרון הגרוע ביותר, גם לפלשתינים וגם לנו ".

4. "... אני לא חושב שהיה נכון לומר אז, שהסכם קמפ-דייוויד יביא למדינה פלשתינית, כמו שלא נכון לומר שהסכם אוסלו יביא למדינה פלשתינית ".

נאומו של רבין בכנסת בעת הצגת הסכם הביניים 05.10.94

ב-10.12.94 רבין, פרס, ולהבדיל מהם - גם מנהיג ארגוני הטרור, עראפת, קבלו פרס נובל לשלום, וניתן לציין כי גם קבלת פרס בינלאומי מחבק זה לא גרמה לראש-הממשלה לאמץ את הרעיון השגוי של הקמת מדינה פלשתינית.

במהלך השנים 1994-1995 נוהלו דיונים רבים עם הפלשתינים ונחתמו הסכמים אחדים.

>>>>> אולם, ההסכם הבולט והמשמעותי ביותר הוא כמובן הסכם הביניים (אוסלו ב') שנחתם ב 28.09.95, הבא לפרט את אופן הביצוע של "הסכם העקרונות".

בהסכם זה נאמר כי לאחר יישום הסכם הביניים ידונו הצדדים על "פתרון הקבע" אך לא מצויינת כלל מהותו של פתרון זה ולא מוזכרת כלל המלה "מדינה".

ההתמקדות בפרטי ההסכם והדיונים הרבים עליו ארכו כשנה וחצי והעניקו לממשלה אורכת זמן משמעותית לחשוב-מחדש על מטרת ההסכמים עם הפלשתינים, ומסתבר כי לא השתנתה כהוא-זה תפיסתו של רבין השוללת מדינה פלשתינית.

ואכן, בהתאם לתפיסתו זו, בנאומו בכנסת ב-5.10.95, בדיון המכריע והטראומטי על הסכם הביניים, קבע מר רבין באופן חד-משמעי:

"את פתרון הקבע אנו רואים במסגרת שטח מדינת ישראל שיכלול את מרבית שטחה של ארץ-ישראל... ולצדה ישות פלשתינית אשר תהיה בית למרבית התושבים הפלשתינים החיים ברצועת-עזה ובשטח הגדה המערבית.

אנו רוצים שתהא זו ישות שהיא פחות ממדינה והיא תנהל באופן עצמאי את חיי הפלשתינים הנתונים למרותה".

>>>>> צא וראה כי ראש-הממשלה לא השתמש בנאומו במושג 'מדינה' אלא רק במושג 'ישות' (פעמיים בנאום זה), תוך שהוא מדגיש - "ישות שהיא פחות ממדינה" !

בפרוט השינויים הטריטוריאליים שאותם ידרוש בהסכם הקבע הצהיר מר רבין:

" גבול הביטחון להגנת מדינת ישראל יוצב בבקעת-הירדן, בפירוש הנרחב ביותר של המושג הזה".

דרישה זו לאזור ביטחון ישראלי ברוחב של 20-25 ק"מ מערבית מנהר הירדן רק מדגישה את אחד המרכיבים החשובים של המושג "ישות שהיא פחות ממדינה".

ברור לחלוטין כי שנתיים ימים לאחר החתימה על "הצהרת העקרונות" על מדשאות הבית הלבן בוושינגטון ולאחר למעלה משנתיים של דיונים עם הפלשתינים ושמיעת דרישותיהם - נשאר מר רבין תקיף ונאמן בהתנגדותו למדינה פלשתינית !

זו היא מורשת רבין האמיתית כפי שהיא וכפי שהוא הביע אותה.

הצהרותיהם של אנשי ציבור ופוליטיקאים הטוענים כי רבין ז"ל תמך בהקמת מדינה פלשתינית וכי מבחינה זו הם "ממשיכי דרכו של רבין" הם טענות חסרות שחר של אנשים שבהבל פה או מחוסר ידע, ולעיתים גם בעזות מצח, מנסים לשכתב את ההיסטוריה ולהציג את יצחק רבין ז"ל בהתאם לתפיסתם הפוליטית.