יותר ויותר זוגות צעירים, ילידי הארץ, "שמים פס" על האפליה העדת שעדיין רווחת בקרב בני קבוצות אתניות שונות, ומעדיפים נישואים של מיזוג עדות. חלומה הגדול של מדינת ישראל, משכבר הימים, קורם סוף-סוף עור וגידים.
הסטטיסקה העדכנית מעידה בבירור כי נישואים שכאלה, המצויים ברמת עליה מתמדת, כבר הפכו לעניין של שיגרה בארץ שלנו. את השינוי המהפכני הזה, לעומת שנים קודמות, יש לייחס בעיקר לאיזון האתני שחל בעקבות העליות שהגיעו מארצות אסיה ואפריקה לבין אלה שהגיעו מארצות אירופה ויבשת אמריקה.
נישואים בין-עדתיים רווחים במיוחד אצל זוגות שבהם הכלה היא ממוצא אשכנזי, בעוד החתן הוא ממוצא ספרדי או מזרחי, ולהפך. מסתבר שבמקרים רבים מתקיימים נישואים שכאלה מתוך מחשבה צלולה על עתיד הצאצאים האמורים להיוולד לבני הזוג בבוא היום.
שיבוח הגנים אחת ההנחות הבסיסיות של נישואים בין-עדתיים היא שיש בהם כדי לשבח את הגנים של הצאצאים. ראוי לציין כי, לפחות מבחינה רפואית, יש כבר עדות די ברורה שתודות לנישואים האלה יש פחות תופעות של מחלות כרוניות, או פגמים גנטיים, הרווחים משום מה בקרב עדה מסוימת, ואלה נעלמות בעטיים.
ולבסוף, מחקר של ברברה אוקן ואורנה מלי, מהאוניברסיטה העברית, מצביע בבירור על כך שככל שחולף הזמן, שיעור הנישואים הבין-עדתיים עולה בהתמדה. מסתבר גם שילידי ישראל נוטים יותר להתחתן מחוץ לקבוצתם האתנית מאשר אלו שנולדו מחוץ לישראל. ראוי גם לציין שנישואים בין-עדתיים נפוצים בעיקר אצל זוגות שהם משכילים, ומאחר שמגמה זו רק עולה ועולה משנה לשנה - נזקף לזכותם של זהזוגות הישראלים האלה מימושו של חלום המדינה.