מקובל לומר ש"טחנות הצדק טוחנות לאט". אמירה זו היא שגיאה הגיונית. האמת היא שטחנות המשפט טוחנות לאט ואפילו לאט מאד, אם בכלל. כדי להוכיח את טענתי זו הנה דוגמא.
מנהל בכיר מאוד בחברה ממשלתית החליט לנתק את קשרי עבודתו עם החברה שבה עבד, בהתאם לחוזה ההעסקה שהיה לו. הכל היה טוב ויפה עד שהגיעה לדיון שאלת הפיצויים. חשב החברה קבע מספר שהיה נמוך מאוד ממה שנכתב בהסכם וכל הוויכוחים לא הועילו.
בצר לו פנה המנהל לבית הדין לעבודה. זה היה לפני שמונה שנים ועד היום לא הגיע ההרכב המשפטי של בית הדין לכלל החלטה.
בתחילה נאמר לו שתוך שבוע יוחלט. אחר כך עברו ל"תוך ימים אחדים". ימים חלפו ואינם אך החלטה לא נולדה. עכשיו אומרים לו שאו-טו-טו תהיה פסיקה, אבל צדק בינתיים לא נעשה לו.
אולי מישה בהנהלת בית הדין לעבודה חושב שהמנהל הנכבד ילך לעולמו לפני שתגיע הפסיקה.
