באד אישל היא עיירת מרחצאות יפהפייה בלב אזור האגמים האוסטרי ממזרח לזלצבורג. משקיפה עליה וילה צהבהבה, שהייתה משכן הקיץ של הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף. חדר העבודה של הקיסר האוסטרי (שלט באימפריה האוסטרו-הונגרית מ-1848 ועד מותו ב-1916 ) נשאר בדיוק כפי שהיה ב-29 יולי 1914. ביקרתי שם. חדר צנוע, שולחן עבודה פשוט, מנורת חשמל, פעמון, ספה וכורסה למנוחה. עמדתי כמה דקות מול השולחן. כאן, על השולחן הזה חתם הקיסר בן ה-84 על הכרזת המלחמה של האימפריה שלו על מדינת סרביה הצעירה. זה הרגע בו פרצה למעשה מלחמת העולם הראשונה (שנקראה בזמנו "המלחמה הגדולה"), ששינתה באופן דרמטי את הסדר העולמי וגבתה כמעט 17 מיליון הרוגים. לפני שפרנץ יוזף עזב לווינה הוא כתב מינשר לעמו (כלומר לעמי האימפריה) מדוע הוא חתם על הכרזת המלחמה. הבשורה המרכזית שבו היא שהמלחמה תהיה קצרה, שהניצחון מובטח.
המלחמה ארכה 4 שנים, וב-11 נובמבר 2018, שעה 11:00 שעון צרפת, ימלאו בדיוק 100 שנה לסיומה בשביתת נשק. יצא לי ולאשתי לסייר בצרפת בשדות הקרב הגדולים של המלחמה הזאת (מה שנקרא "החזית המערבית"). בוורדן שממזרח לפריז, ובנהר הסום שמצפון לה. בוורדן תקפו הגרמנים ונבלמו. כמיליון נערים במדים צרפתיים ובמדים גרמניים נהרגו ונפצעו בעשרה חודשים של הקרב. בסום, שם תקפו הבריטים באבידות נוראיות (425 אלף הרוגים ופצועים, מתוכם 20 אלף הרוגים ביום הראשון), והצליחו להתקדם רק כמה קילומטרים במשך למעלה מחמישה חודשים. היינו גם בקרון הרכבת ביער קומפיין, לא הרחק מנהר הסום, שם נערך טקס הכניעה הגרמני וסוכם בשעה 05:00 כי הפסקת האש תיכנס לתוקפה בשעה 11:00. לא חייבים לבקר בשדות הקרב. מספיק לבקר בעיירות במערב אירופה על-מנת לראות במרכז העיירה, או ליד הכנסייה, את האנדרטות עם שמות הנופלים. דור שלם נמחק ואיננו.
עמדתי עם אשתי לבדינו בחדר העבודה. אני מתבונן בתמונות האבא והאמא של הקיסר שהיו תלויות מול שולחן העבודה. אמו הייתה מבית המלוכה של בוואריה הגרמנית; אשתו, הידועה בכינויה סיסי, הייתה גם היא מבית המלוכה הבווארי. שקעתי בהרהורים. לאו-דווקא על כך שכל המזרח התיכון עוצב כתוצאה ממלחמה זאת, ושהעם היהודי זכה להכרה בינלאומית בדבר זכותו לבית לאומי משלו בארץ ישראל. יותר הרהרתי על הטיפשות של בני האדם, סיכלות של מנהיגים מדיניים וטמטום של גנרלים הנלחמים את המלחמה שהייתה, והכבוד חשוב להם יותר מחיי החיילים שהופקדו בידיהם, מזעזע רק לחשוב שאלפי חיילים נהרגו ב-6 השעות שבין 05:00 ל-11:00, סתם ככה, לחינם, כדי שמפקדיהם יוכלו להתגאות שהצליחו לכבוש עוד עמדה אחת, חסרת כל ערך, של האויב. ואיך אפשר שלא לחשוב על מעשי הזוועה של הצבא הגרמני. לא זה הנאצי, זה של הקיסר הגרמני, מעשי רצח מצמררים באוכלוסייה הבלגית האזרחית. משום מה לא מרבים לדבר על כך, אך הדברים התרחשו, מצולמים!! ובהקשר זה, דעתי היא כי מלחמת העולם הראשונה, כמו המלחמה נגד צרפת שבעקבותיה קמה גרמניה המאוחדת ב-1871, וכמו מלחמת העולם השנייה - משקפות את השאיפה הגרמנית להגמוניה באירופה. מה שהם לא השיגו אז בכוח, הם השיגו בדרך הכלכלית באמצעות "
האיחוד האירופי", מאז איחודה מחדש של גרמניה לפני כ-30 שנה. האם אנחנו מצויים עכשיו בתנועת מטולטלת של תחילת הירידה בהגמוניה הגרמנית?
