בתנועה הציונית הייתה מודעות לצורך לתכנן סוגיות אוכלוסין דמוגראפיות.ההתייחסות היא למתאמים ויחסי גומלין מבוקרים בין אוכלוסיות וסביבות אקולוגיות של התיישבויות. זה כלל בין היתר מודלים של: מושבות, מושבים, קיבוצים, ערים, עיירות פיתוח, שכונות ושכונות גנים ושכונות קהילתיות. תוכניות המתאר, לקחו בחשבון את הצורך להקצות שטחים לגידולי חקלאות מספיקים ליד ריכוזי אוכלוסין. המודעות לשימור סביבתי אקולוגי הייתה בחיתוליה. באוניברסיטה העברית נפתח כבר בתחילת דרכה ב-1925 מרכז אקדמי ללימודי ומחקרי דמוגרפיה.
בישראל היה תכנון כוח אדם במשרד העבודה, הכשרות מקצועיות במקצועות חשובים למשק, הכוונת כוח אדם לפי צרכי המשק ורשות להכוונת כוח אדם בחרום. כל זה הלך ונשחק.
נושא ההתייחסות לסוגיות האוכלוסין בהקשר הביטחון הלאומי הישראלי הופך לקריטי בשל ריבוי אוכלוסין בשיעור שהולך וגדל. זה מעמיד את ישראל בראש המדינות המפותחות,שבהן שיעורי ריבוי האוכלוסין השנתיים גדולים במיוחד. הריבוי הקיצוני ביותר נעשה בעידוד רבני האורתודוקסיה .הוא מתקיים, בעיקר במגזרים הדתיים, המתנחליים והחרדיים. בה בעת במגזרי ופלחי המיעוטים מתקיים תהליך קיטון חד בשיעורי הלידות.זאת במקביל לקיטון משמעותי ביותר בריבוי האוכלוסין במזרח התיכון ובמדינות העולם השלישי. תרומה נוספת לגידול האוכלוסייה הוא תוצאת עליית עולים,(שבימינו לרובם אוריינטציה דתית), וכן לידות שיא בקנה מידה גלובלי כתוצאה מהפריות חוץ גופיות והזרעות. הגידול באוכלוסייה נגזר גם מהישארות
עובדים זרים רבים, לא רק אריתראים, אלא בעיקר מסתננים מאוקראינה וגאורגיה, שמגיעים בהמוניהם עקב ביטול הצורך באשרות. הם מנסים להכות שורש בישראל,כתוצאה מהולדת ילדים הזכאים לכאורה מעצם היוולדם בישראל להתאזרח בה.
הריבוי הכולל מסתכם כיום בכ-200,000 נפש בשנה. זה מייצר נתון של כמיליון בני אדם נוספים בחמש שנים. תוך עשרים שנה מדובר בתוספת של כארבעה מיליון. שרובם יהיו חרדים ודתיים. ידוע שהילדים החרדיים לא זוכים ללימודי ליבה ורובם לא משרתים בצה"ל ולכן כשירותם לשוק העבודה פגומה.חקיקה, תמריצים והסברה מצליחים באופן חלקי ביותר לשנות את המגמות אצלם על רצף הזמן.
ריבוי בשיעורים שתוארו דורש גיבוש ובצוע מדיניות תכנון, וניהול אוכלוסין על-ידי המדינה. מדובר בחינוך, הסברה, והפעלת מדיניות תמריצים חיוביים וסנקציות .זה דורש הקמת רשות בין-משרדית חדשה.
רשות האוכלוסין וההגירה הקיימת במשרד הפנים חייבת למנוע כניסה ולהוציא בדרכים חוקיות ובאישור כשירויות החקיקות על-ידי בג"ץ בלבד, של מסתננים ושוהים לא חוקיים (שב"חים) מישראל.
התהליך הסטיכי של גידול האוכלוסין כבר נותן את אותותיו בציפוף ובדחיסת התחבורה לסוגיה לממדים שפוגעים יותר ויותר באיכות החיים ובתעסוקה בשל בזבוז זמן הולך וגדל בכבישים, בתחבורה פרטית וציבורית וגם ברכבות לסוגיהן.
השלכות ריבוי היתר של האוכלוסייה: (צריך לציין שפרופ' אמריטוס
ארנון סופר, גיאוגרף, דמוגרף וגיאו-אסטרטג מקתדרת חייקין באוניברסיטת חיפה מתנבא רבות לאורך שנים ובתדירות גבוהה בנושא זה).
- ציפוף ודחיסה הולכים וגוברים בערים לסוגיהן (מגה-סיטי,ערים גדולות,ערי ביניים, ערים קטנות ועיירות).האוכלוסייה בשיעור מעל שמונה מיליון נפש בשטחי הקו הירוק שהם כ-21 אלף קילומטרים רבועים הולכת ומצטופפת. זה מצריך בינוי מאסיבי צפוף ומגדליזציה בעייתית לדיור ושימושים משולבים לפי תוכניות הגלובליזציה "אג'נדה 21" הבעייתית וחסרת האנושיות הקהילתית. תוכנית זאת תהפוך את בני האדם למוכלים ב"קופסאות-קטנות" במגדלים מרובי שימושים ומרחבים משותפים הפוגעים בפרטיות. במקביל תיווצר הקטנה דרסטית של שטחים חקלאיים תוך פגיעה בשטחים ירוקים וריאות ירוקות סביבתיים. מדובר בפגיעה דרסטית גוברת באיכות החיים והסביבה. במגדלים מרובי שימושים ומרחבים משותפים שוללי פרטיות. צפיפות יתר יוצרת אפקטים קשים נוסח עזה או הודו. הציפוף כולל גם ריבוי הולך וגדל של כלי רכב פרטיים וציבוריים שכמותם גדלה משנה לשנה. זה מביא לחוסר מקומות חניה ופיקוק הכבישים. זה נגרם גם מחוסר טיפוח מספיק של התחבורה הציבורית המיכלולית והמשולבת. בזבוז הזמן בנסיעות הולך ומתעצם. הנגישות התחבורתית הולכת ונפגמת. איכות החיים נפגעת.
- היווצרות מחסור במים למגוון שימושים, לרבות מחסור גם במי קולחין, מושבים, מי שיטפונות ומימי התפלה מאסיבית של מי הים (צריך לזכור שההתפלה מזהמת את הימים בתערובות כימיכליות מסוכנות בכמויות גדלות). שאיבות יתר את האקוויפרים בגב ההר ובשפלה וכן את הכינרת ומאגרי המים שכולם חוצים מהקו האדום לשחור מרוקנות בתהליכיות את המים ולא מאפשרות להם להתחדש במאגרים. המחסור במים מתמרץ ניסויי בקרת והנדסת אקלים נואלים ונמהרים.הדבר מתייחס גם ליצירת גשם מלאכותי בעזרת פיזור כימיקלים בעייתיים ורעילים ממטוסי נוסעים. (בקרת והנדסת אקלים היא חלק מתהליך גלובלי הרסני שיש ליצור מודעות גוברת להתרחשותו).
- חשש להיווצרות מחסור באנרגיה עקב שימושי יתר.מחסור באמצעי יצור אנרגיה בגז יחייב תפעול מערכות ישנות מזהמות של פחם סולר ומזוט.הובלה מאסיבית של אנרגיה ברשתות עיליות הכוללות מובילי חשמל על עמודים מאסיביים בעזרת כבלים עוצמתיים מייצרת זיהום סביבתי קרינתי כבד. הרצון לשליטה מילימטרית בסייבר על הקורה בכל תא שטח תוך יצירת קרינה מסרטנת ללא מיגון מביאה לפריסת מערכות G5. תוך עשיית שימוש בעמודי חשמל ותאורה ברשתות חשמל. (מדובר לכאורה ביצירת קרינות מאסיביות לא מייננות שיגדילו את שיעורי תחלואות הסרטן).
- מחסור בקרקעות למגוון צרכים.קרקעות יו"ש שייכות לפלשתינים לפי החלטות האו"ם ולפי תפיסת הקהילה הבינלאומית, ולכן ברוב המקרים אינם רזרבה קרקעית מספיקה לגידול אוכלוסין מאסיבי בישראל. בנוסף פועלת הממשלה ושר החקלאות הלאומניים של ישראל להחכיר לסינים מיליון דונם בנגב לטווח ארוך. זאת בניגוד משווע לאינטרסים של הביטחון הלאומי הישראלי.
- מחסור בקרקעות חקלאיות ובמי השקיה מושבים יביא לקיטון כמות הפירות והירקות מתוצרת הארץ בשווקים ויעלה באופן דרסטי את מחירם. זה יחייב יבוא ירקות ופירות באיכות פחות טובה וברמת טריות קטנה יותר. היבוא הזה בעייתי, גם יקר וגם באיכות נמוכה יותר.יבוא זה יכול להיעצר כתוצאה מחרמות בינלאומיות.
- ריבוי האוכלוסין ושכלול הסייבר לצורך פיקוח מתהדק על האוכלוסייה, מצריך הצבת מערכות בקרה ושליטת מולטי מדיה משתכללת ופולטת קרינה לא מייננת אך מסוכנת (כמו-5G). לזה יש לצרף את עמודי, כבלי רשתות ואנטנות הסלולריים, המשתכללים על רצפי הזמן, הולכים ונעשים מסוכנים, מקרינים, ופוגמי אסתטיקה יותר הן מבחינת קרינות והן מבחינות פגיעות סביבתיות. תהליכים מקדמי הסרטן בישראל ילכו ויגדלו.
- ריבוי אוכלוסין לא מבוקר יביא להקטנת הנגישות לשירותי חינוך, בריאות, תעסוקה, רווחה לכלל האוכלוסייה ולגילאי הגילים השלישי והרביעי.
- בישראל מתקיימת בשנים האחרונות תופעה מתעצמת של קיום דלת מסתובבת: צעירים ישראלים חילוניים במקצועות נדרשים, הסייבר והאקדמיה עוזבים בעיקר לארה"ב (למקומות כמו עמק הסיליקון), וכן לגרמניה, לאוסטרליה, לקנדה ועוד. במקומם נכנסים לישראל עולים דתיים וחרדים בעיקר מארה"ב וצרפת. כן מתדפקים על שערי ישראל פלאש -מורה מאתיופיה, בני המנשה, בני שבטים אפריקנים ושבטים אינדיאניים מדרום אמריקה שמציגים נראטיבים על קשר היסטורי לכאורה ליהדות עשרת השבטים האבודים ולישראל. התהליך מחליש את החוסן הלאומי הישראלי.
לסיכום ככל שהאוכלוסייה תיגדל ללא פרופורציה לשטח המדינה ומשאביה -תתקצר שמיכת השירותים שתספק המדינה ליושביה,מחירי הדירות יאמירו והצדק החלוקתי יהיה סיסמה ללא כיסוי. הנושאים שהעלתי במאמר ייהפכו ליותר ויותר קריטיים. כבר כיום מסתמנת היווצרות צוואר בקבוק תחבורתי שהולך ונפקק. זה קורה בכבישים ובמסילות הרכבות שלא מכילים את גודש התחבורה הפרטית, הציבורית ומובילת המטענים המתרבים והולכים.גם הקניות המתרבות ברשת בעולם הגלובלי על-ידי אזרחי ותאגידי המדינה מפוקקות וסותמות את שירותי הדואר ושיגור טובין ומטענים.
הדרך להתמודד עם הנושאים שהועלו במאמר זה היא שיתוף פעולה בין הממשל הישראלי על רשויותיו המקצועיות,הממלכתיות והנבחרות לבין ארגוני והתארגנויות החברה האזרחית והמגזר השלישי הפועלים בכל מגזרי ופלחי החברה הישראלית. קודם כל יש להעלות את רף המודעות לנושאים המועלים במאמר זה ולאחר מכן ליצור קונצנזוס והסכמה איך להתמודד במעשיות עם מציאת פתרונות מוסכמים לביצוע.
מאמר זה נועד בשלב זה לעורר מודעות שתגרה ותגרום לכל הגורמים הרלוונטיים הנוגעים בסוגיות שהועלו במאמר לעיל לשתף פעולה בחיפוש ובביצוע של פתרונות בתהליכיות. כל זאת בשיטות הניסוי והטעיה ויישומם. הדבר אמור להיעשות בדרכי פריצה החוצה מקופסאות העמדות והדעות המאובנות והתבניות הפרדיגמאליות המקובעות. הדברים נאמרים מתוך מודעותי לאיבון התודעתי והרגישויות שצריכים להיפרץ ו"הטאבואים" שצריכים להיסדק בכל הכרוך בדיון ציבורי ושינוי גישה בנושאים שהעלתי במאמר זה.
נגזרת של הנושאים הנידונים במאמר היא סוגיית המחסור בדיור ויוקר הדיור.זה נגרם גם בשל רכישת דירות השקעה רבות במדינת ישראל על-ידי כאלה שלא גרים ולא חיים בישראל דרך קבע.בישראל בניגוד למדינות אחרות אין הסדרה בנושא זה. בחלק לא קטן מהמקרים הם גם לא משכירים בשוק המקומי את נכסיהם.
