כולם מדברים על הצוללות החדשות שהזמין חיל-הים במספנות "תיסן" ומי קיבל מה בתמורתן אך רק מעטים מבינים בדיוק במה המדובר, כי כאשר רואים צוללת המשייטת על פני המים התמונה הנחשפת לעין הצופה אינה מגלה דבר על תכונותיו האמתיות של כלי השייט המוזר הזה הנראה כמו חבית מתכת הנושאת על גבה דבשת של גמל. אך על-פי הנתונים הטכנולוגים שמפרסמת המספנה שבנתה את הצוללות מסוג "דולפין" מסתברים הדברים המעניינים הבאים:
אורכה של הצוללת "דולפין", הראשונה מסוגה שהופעלה בחיל-הים, הגיע ל-56 מ', צוותה מנה 35 איש והיא חומשה רק ב-6 טילי טורפדו בקוטר 53 ס"מ. משקלה של הצוללת עמד על 1450 טונות. אורכן של הצוללות הבאות בתור - לוויתן ותקומה - גדל עם השנים, כמו גם משקלן, עד שהגיעה תורה של הצוללת דגם 216, אשר מומחים הגדירו את יכולותיה "כמעט כמו אלה של צוללת אטומית".
מה יש בצוללת מן הדגם המתקדם הזה הניצבת במרכז התחקירים שהתפרסמו בישראל? נתחיל בקטנות: 6 כני שיגור לטורפדו בקוטר 53 ס"מ ועוד 4 משגרי טורפדו בקוטר 65 ס"מ. על-פי מה שפורסם בשבועון "ג'יינס דיפנס" יכולה הצוללת, באמצעות כני השיגור בקוטר 65 מ"מ, לשגר טילי שיוט קונבנציונאליים וגם בעלי יכולת גרעינית, תוך כדי שיוט מתחת לפני הים. זה ועוד: על-פי אתר FAS (פדרציית המדענים האמריקניים) מסוגלת הצוללת מדגם 216 לשגר טילי שיוט בעלי יכולת גרעינית מדגם "פופאיי טורבו" מתוצרת רפאל. לכך יש להוסיף, כי על סיפונה של ה-216 מיועד משטח נחיתה מיוחד להליקופטר ימי.
מערכת ההנעה הייחודית של צוללת זו מאפשרת לה לשייט במהירות של 37 קמ"ש כשהיא על פני הים ובמהירות של 20 קמ"ש בצלילה, כאשר עומק הצלילה המרבי מגיע ל-300 מטר. טווח השיוט ללא תדלוק של ה-216 מגיע עד 19,300 ק"מ והיא מסוגלת לשייט בים במשך 80 יום מבלי לחזור לבסיסה. והעיקר: אורכה של הצוללת הייחודית הזו מגיע ל-89 מ', כמעט כאורכו של מגרש כדורגל. אחד האמצעים הייחודיים הנוספים הוא היכולת לשגר, מתחת לפני הים, צוללני קומנדו ימי שייצאו למשימות מבצעיות.
לצורך הבנת המשמעות של הנתונים האלה ראוי להבהיר, לצורך השוואה, כי אורכה של "נאוטילוס" האמריקנית, הצוללת הגרעינית הראשונה בעולם שהופעלה בשנות החמישים של המאה הקודמת, היה 97 מ'.
צוללות "דולפין" מדגם 216, יגיעו לשירות מבצעי בחיל-הים בסביבות 2025 ואולי אף מאוחר יותר.
