ח"כ
יעל גרמן מתנגדת להפלרת מי השתייה. יש אימהות נגד חיסונים, ויש סיבות נגד הפלרה. מה ההבדל? כמעט שאין הבדל למעט העובדה שיעל גרמן היא חברת כנסת והיא עלולה להשפיע יותר מרבים אחרים, ובייחוד בתפקיד שרת הבריאות אשר תודה לאל היה מאוד קצר במשמרת שלה.
התועלת שבפלואור למניעת עששת היא שנויה במחלוקת. העדר נזק מפלואור במים כמעט אינו שנוי במחלוקתם של מומחים. ויעל גרמן היא שתקבע, יהיה פלואור או לא יהיה פלואור.
ומשהשר שהחליף את יעל גרמן קבע לאחר סדרת התייעצויות ארוכה, שיהיה פלואור, גרמן עתרה לבג"ץ. יש לה הערות לעצם ההפלרה, ועיקר העתירה נסוב לדעתי סביב חוסר היוועצות עם גוף ציבורי העוסק באיכות מי השתייה.
ההיוועצות באותו גוף לא נדרשת בחוק. אין ספק שלמקרא פסק הדין ניכר שהליך ההיוועצות של השר היה משמעותי ויסודי, בלעדי אותו גוף, וגרמן הצליחה באמצעות אותה היוועצות שלא הייתה לתקוע טריז במאמציו של השר.
ומה עשה השר? נועץ בדיעבד עם אותו גוף וקיבל את תמיכת רוב חבריו, ואף אלה שהתנגדו לא התנגדו מסיבות רפואיות, אלא מסיבות טכניות הנוגעות בהליך ההטמעה וההסברה אשר היה חסר לדעתם בתוכניתו של השר.
ומה היה עושה בית משפט עליון של מערכת משפט אשר העששת לא תקפה את שיניו? היה אומר לעותרים, תודה לכם, השגתם את מטרתכם, השר פועל כדת וכדין, וקיבל את כל האישורים למדיניותו. ואם לא היו זזים, היה מוסיף ואומר ואם לא תיקחו את חפציכם ותפנו מייד את הדרך לתיק הבא, זה יעלה לכם ובאלפים.
ומה עושה בית המשפט? הוא משחית זמנו על החלטה מנומקת, ועל הסברים מכאן ועד פתח תקוה.
מעניין אם פלואוריד עוזר נגד עששת, ואם כן, מעניין איזה סוג של פלואוריד ימגר את העששת משיני בית המשפט העליון.
