אביגדור ליברמן הנו אזרח, שמעולם לא היה קשור לביטחון, ואפילו לא היה קצין - תופעה נדירה במקומותינו. התפטרותו מתפקיד שר הביטחון חושפת את קצה הקרחון: הוא לא הצליח להנחיל את דעותיו לצמרת הביטחונית, שהייתה למעשה נגדו.
שר ביטחון אינו צריך להיות קצין. באותה המידה, שר הבריאות אינו צריך להיות בוגר בית-ספר לרפואה. שר צריך להיות בעל תפיסה מדינית, הבנה אסטרטגית וכושר ניהול. את המידע ואת הנתונים מספקים לו עוזריו, והוא משתמש בהם לקבלת החלטות. שר מתווה מדיניות, ולשם כך אינו צריך ללמוד בבה"ד 1, או במכללה לפו"ם; אולי רצוי, שיהיה בוגר המכללה לביטחון לאומי (מב"ל).
התפטרות ליברמן הנה מעשה פוליטי. לד"ר הנרי א' קיסינג'ר מייחסים את האמרה, שאין למדינה מדיניות חוץ, אלא רק מדיניות פנים; וחלוקות הדעות על איזו מדינה הוא דיבר - ארצות-הברית, או ישראל. התפטרות ליברמן מסמנת, שפעמי הבחירות נשמעים בארצנו - כמו הנחליאלים והסתווניות, שמבשרים את הסתיו. שר הביטחון לשעבר תוסכל עקב אי-הצלחתו להשפיע ולהרשים בתפקידו; והוא חרד לגורל מפלגתו בבחירות הקר̤בות. בהתפטרותו רצה להדגיש את הבידול בינו ובין מפלגתו לבין ראש הממשלה והליכוד.
עם זאת, אני חושש, שעם התפטרות ליברמן נעלם מוקד אופוזיציוני לראשי מערכת הביטחון. חשוב מדי פעם לנער את המערכת, ולהחרידה מרִבצִהּ. כנאמר, "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט, שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ ..." (דברים ל"ב, ט"ו). משהו רע מאוד עובר על מערכת הביטחון - ובעיקר, בכל הנוגע לרצועת עזה ולסיכול הטרור החמאסי, שמנסה להיאחז ביהודה ובשומרון.
אם ייקח על עצמו גם את תיק הביטחון, ימשיך
בנימין נתניהו, ראש הממשלה, את המדיניות הנוכחית, שהביאה לתוצאות המבישות ביום הקרב עם חמאס, שחוגג בצדק, כיוון שהמשיך להכתיב את תנאי המשחק לישראל, והצליח לאי̤ן את העוצמה הישראלית. כלומר, אין תשובה הולמת למצוקת תושבי הדרום. ובנוסף, האש יכולה לזלוג בקלות לאזורים אחרים, וכבר היו דברים מעולם (למשל, טיל, שנורה מעזה לעבר גוש-דן, ואיומים על נתב"ג). המצב בעוטף עזה מחייב שיקול דעת מפוכח; ויכול להיות, שהישנות עימות כמו שהיה השבוע תגדיש את הסאה, ותקדים "חומת מגן" יישנה בעזה.
האם השר
נפתלי בנט, שמייצג זה שנים ביקורת נוקבת על עמדות מערכת הביטחון וצה"ל, יוכל להתמנות לשר ביטחון? אם זה יקרה, תנסה המערכת בדרכה לשנותו, או לסכל את מדיניותו. וכבר היה לנו מקרה פנחס לבון - שר ביטחון אזרחי, ללא כל רקע צבאי (שלא כמו בנט, שהיה מ"פ ב'מגלן'), שצמרת הצבא פעלה נגדו (עיינו ערך "הפרשה").
עם זאת, גם ליברמן דיבר גבוהה על מה שיעשה כשימונה לשר הביטחון. בפועל, הוא התגמש, והתאים את עצמו למדינות ראש הממשלה ולעמדות מערכת הביטחון. כרגיל, הבעיות הביטחוניות חמורות, אך שיקולים של מדיניות פנים ושל בחירות מאפילים עליהן.