א. מט"ח מביא מטח יום הלחימה בעוטף-עזה עורר גם גל של הומור שחור. ליקטתי משהו חביב מפייסבוק: "מט"ח מביא מטח [טילים]", כתב מישהו. ואחרים טוענים, שלפנינו מערכת זריזה להפליא - "ביום שישי העברנו לחמאס את הכסף הקטרי. בקושי עברו שישה ימים, והטילים כבר בארץ. הגידו מה שתגידו, שירות מהיר כל כך אין אפילו לעלי-אקספרס".
ב. תמיהה מאות טילים ופצצות מרגמה נורו על הדרום, ועדיין ממשיכים באי-חיסול מנהיגי חמאס ואת מדיניות ההודעות המקדימות ("הקש על הגג") לפני פגיעה באתרי מחבלים.
ג. עוּף לנו מהצלחת! גילוי נאות: עם יציאתו לגמלאות, חזר אבי המנוח להיות חקלאי, והקים לו לול לתפארת. שם ראיתי את מועצת הלול בפעולתה.
בכנסת מתעכבת היוזמה לחדש את פעולת מועצת הלול, כדי להקטין את כמות העופות, שמגיעים לשוק. התוצאה תהיה ברורה: התייקרות העוף ומוצריו.
משק בית בישראל מוציא בממוצע כ-200 שקל בחודש על עופות (פטמים), וההצעה עומדת לייקר משמעותית את סל מוצרי הצריכה, ולהרחיק את העוף מהישג-ידן של משפחות עניות. כך טוענת התנועה הליברלית החדשה, שמדגישה, כי יוקר המזון הוא אחד משלושת הסעיפים המרכזים בנטל יוקר המחיה בישראל. והתנועה מציעה ססמה למאבק נגד הטלת המכסות - 'עוּף לנו מהצלחת!'
שוק הפטמים מקיף כשבעה מיליארדי שקל, ואם תתקבל ההצעה של ח"כ
יצחק וקנין (
ש"ס) לחדש את המכסות לגידול פטמים, בשר העוף יתייקר בעשרה אחוזים. וקנין הצביע על בעיה, ואת הבעיה צריך לפתור לא על-ידי חידוש הקארטל של מועצת הלול, אלא על-ידי סבסוד מגדלי הפטמים, כפי שמציע
אלי כהן, שר הכלכלה.
ד. חרפת צד"ל בבריחתנו המבישה מדרום לבנון הפקרנו את בעלי-בריתנו מצד"ל. אין זו הפעם הראשונה, שמדינת ישראל בוגדת במי שסיכנו את חייהם, ועזרו לה. כבר היו דברים מעולם, ובעיקר, בעזה.
"עברו שמונה-עשרה שנה מאז היציאה או הנסיגה, וזה לא לכבודה של מדינת ישראל שאנו עדיין עוסקים בנושא הזה. כל השנים הקשר של אנשי צד"ל לישראל נעשה רק דרך צה"ל, ובליל הנסיגה, ואני אומר זאת בכאב לב, צה"ל נעלם להם. השב"כ שם כתף, והציל את המצב יחסית, כאשר לקח את חלקם לתוך מינהלת השיקום שלו, שזה לא ייעודה". כך אמר אלוף מיל'
יוסי פלד בדיון בוועדת הכנסת לחוץ ולביטחון. "ההחלטה הכי לא מוסרית הייתה לחלק אותם לשתי קבוצות - 'חברה גבוהה' שקיבלו עולם ומלואו, וקבוצה שנייה, כאילו עולים חדשים, בטיפול משרד הקליטה. הם לא עלו לארץ כי חלמו על הרצל, אלא באו במנוסה על חייהם מכורח הנסיבות. זה יצר פילוג, אפילו בתוך משפחות... ואנו מחויבים מוסרית לכולם שיקבלו את מה שמגיע להם".
בדיון בוועדה השתתפו גם אנשי צד"ל לשעבר. "עקב נסיגת צה"ל ללא הסכם, נאלצתי לנטוש את הורי, משפחתי המורחבת וביתי, ללא הודעה מוקדמת". כך אמר פאדי נמור. "האכזבה רק התגברה בשל היחס הרשלני של הממשלה כלפינו, והגיע הזמן להסיר את העוול. אנו שבים וקוראים לממשלה לקבל החלטה לפתור את אי-הצדק הזה, וכן להוקיר גם את חללי צד"ל ביום הזיכרון ולציין את יום הנסיגה בתוכנית הלימודים".
פארס אלחג': "הפקרתם את אנשי צד"ל, למרות שאתם מודעים למה שהקריבו למענכם. הקשר שלי עם הוריי ניתק בנסיגה, ועל מות אמי הייתי צריך לגלות מחבר; ובוודאי לא יכולתי להיות בלוויה. כל אחד מאתנו ויתר על מולדתו, ושום מחיר שתיתנו לא ישתווה לזה, אז לפחות תנו לנו לחיות כמו אזרחים במדינה הזו, ותקנו את העוול הנורא של אפליה בין המשפחות".
הלן נאצר: "אני תושבת חיפה מאז 1992, אבל שורשיי בדרום לבנון. שם, לצערי, כינו אותנו, שושלת המוות. אבי וארבעה מאחיי נהרגו בדרום לבנון, שלושה מאחיי כשהם לובשים את מדי צד"ל. משפחתי שילמה את המחיר היקר ביותר שאפשר לשלם במלחמה שנלחמנו בה יחד, אבל למושג בעלי-ברית צריכה להיות משמעות גם לאחר סיום המלחמה. כולם נפצעים ונהרגים אותו הדבר, כולם נקרעו מבתיהם אותו הדבר, בזה אין משמעות לדרגת קצונה או לא, למרות ההפרדה והאפליה הזועקת שעשתה הממשלה".
את הדור השני ליוצאי צד"ל ייצג סגן ג'ורג' דיאב, אחד ממצטייני הנשיא בצה"ל השנה, שאמר: "אני תושב נהריה ובן למשפחה של יוצאי צד"ל, שרוב משפחתנו נשארה מאחור. התגייסתי, לאחר שנלחמתי לבטל את הפטור שניתן לי, מתוך אמונה בחינוך הממלכתי, שקיבלתי בישראל, ובערכים הנוצריים, שקיבלתי מהוריי. הצלחתי להשתלב בארץ ומאמין שאמשיך להתקדם באופן שוויוני, ויש רבים כמוני בדור שלי, וכבר יש גם דור שלישי ליוצאי צד"ל, אבל חשוב לזכור שההגעה לארץ ברגע אחד, העזיבה הפתאומית של הכל מאחור לדור הראשון, הייתה אתגר גדול שעד היום חלקם לא יכולים להתגבר עליו ומצויים במצוקה כלכלית גדולה".
