במקום בו הייתה במשך שנים מרובות ממוקמת מסעדת הבשרים "אל-גאוצ'ו" הארגנטינאית (רחוב מדינת היהודים 60 בהרצליה פיתוח), נפתחה יורשתה "לה ואקה לוקה" ("הפרה המשוגעת"), על טהרת התפריט הדרום-אמריקני ועם רמה קולינרית משובחת מזו של קודמתה.
שם המסעדה במהדורתה החדשה מעורר באורח טבעי אסוציאציות ברורות עם מסעדה הנושאת שם זהה והממוקמת בנמל הבית של בואנוס-איירס, פוארטו-מאדרו. אלא שלמען הדיוק והסדר הטוב ייאמר מייד כי מלבד השם הזהה אין קשר כלשהו בין שתי המסעדות.
"לה ואקה לוקה" המקורית שבבואנוס-איירס, ידועה כמסעדת בשרים איכותית, ששום חובב קולינריה לשמו אינו אמור להחמיץ אותה בעת שהוא פוקד את פוארטו מאדרו ורעבונו לארוחה בסגנון של "אכול כפי יכולתך" מציק לו, ביניהם גם כותב שורות אלה, כמו ישראלים רבים אחרים כמותו.
בסגנון הגאוצ'וס אלא שהפעם עסקינן במסעדת "לה ואקה לוקה" שבהרצליה פיתוח. נקלענו אליה לעת צהריים ומצאנו אותה שוקקת חיים. תפריטה מבוסס על מבחר של בשרים, הצלויים על גריל-פחמים, הנבחרים בידי אנשי מקצוע, כשיישונם נעשה במקררים מיוחדים למשך שבועיים, עד שלושה שבועות.
למנת פתיחה בחרנו בנקניקיית צ'וריסו עסיסית, ובת הזוג הימרה על אמפנאדת-תירס פיקנטית. שתי המנות היו ערבות לחיך, ולוו בסלט ולחם הבית, עם רוטב צ'ימיצ'ורי ארגנטינאי מסורתי. לרווייה הוגשו לנו סודה ומים מינרליים. כמנה עיקרית נפל הפור על סטייק בסגנון הגאוצ'וס, שבהחלט היה עשוי כהלכתו.
אקורד אחרון היה קרם קרמל מדושן עונג, שנמנה עם מבחר מצומצם של קינוחים שהוצעו בתפריט. השרות היה מעל ומעבר והחשבון הסתכם ב-302 שקל, עליו הוספנו תשר של 15%. את "לה ואקה לוקה" זיכינו ב-+8 נקודות מתוך 10 בסולם הקולינרי שלנו, והיא מומלצת לאניני טעם.