X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
ההיסטוריה האנושית שופעת דוגמאות לקבוצות פוליטיות שטיפחו אידיאולוגיה ורקחו נרטיבים שבהם האמינו, כאילו מדובר בעובדות אוביקטיביות
▪  ▪  ▪
לוי. לא ברור [צילום: תומר נויברג/פלאש 90]

האם הפרובוקציה שגדעון לוי מעורר בכתבתו "התסביך של השמאל - רצח רבין ושנאת נתניהו" (הארץ 25.11) תצליח לדרבן את השמאל הציוני לגבש "דרך חלופית נועזת"? האם השימוש במילים "שנאה" ו"תסביך" יצליח להעמיד את השמאל הציוני על "טעותו"? אני רואה בכך פרובוקציה גרידא, שחצתה הפעם קו אדום.
אני טוענת שהפרובוקציה של גדעון לוי בכתבתו "התסביך של השמאל - רצח רבין ושנאת נתניהו" (הארץ 25.11), חצתה קו אדום. הוא מתחיל בכך שהוא מייחס לשמאל הציוני נָרָטיב (סִפֵּר): "השמאל מספר לעצמו שהוא אנושי ומוסרי". וטוען שבעצם אין הדבר כך. עוד הוא מאשים את השמאל ב"עיסוק כפייתי" ברצח רבין וטיפוח שנאה כלפי מחנה הימין שהוביל לרצח, ובראשם בנימין נתניהו. הקטע המטריד בטיעון זה היא הקביעה שהנרטיב של השמאל הוכשר על ידו במטרה להסית את תשומת הלב מ"אזלת ידו של השמאל" ומ"כישלונו במציאת פתרון לבעיה הגורלית ביותר בדיוקנה של ישראל". אמירה נוספת של לוי המנגחת בשמאל הציוני קובעת ש"השמאל שרוי במשבר רעיוני עמוק".
לא ברור מה רוצה גדעון לוי להשיג כשהוא חוזר וומוכיח את השמאל הציוני, וקורא לו "להפסיק לקונן על רבין ולשנוא את נתניהו, יותר ממה שמגיע לו". לא ברור מדוע לוי קורא למנהיגות השמאל הציוני לחשב מסלול מחדש, "להציע דרך חלופית נועזת, כזו שמעולם לא נוסתה (הדגשות שלי, ת.ה.)". בנוסף, לא ברור מדוע לוי חושב שהשמאל חייב "לחלץ עצמו מהתסביך" שבו שקע.
לא אגזים אם אומר שהנרטיב שלוי מייחס לשמאל הנו למעשה תיאור מצב כפי שלוי עצמו רואה אותו. וכך היה עליו להציג זאת מלכתחילה. אבל לוי מתעקש להחיל על השמאל הציוני בכללותו דברים שאותם הוא מגדיר כדרך "שגויה" של השמאל. הוא עוד ממשיך וטוען שמדובר ב"תסביך שבגרעינו רצח רבין ושנאת נתניהו".
פערי אידאולוגיה
לטעמי יש באמירות אלו פספוס גדול. לא זו בלבד שהוא מבקר את השמאל ו"תסביכיו", מתקבל הרושם שמטרתו העיקרית של לוי בכתבה זאת הינה להציג בפני הקורא פרטי פרטיו של ליקוי במחנה השמאל ונרטיב מעוות של שהשמאל המתחסד, כביכול - אנחנו אנושיים והמוסר הוא הדגל שלנו. התחסדות המרמזת על חוסר מוסריותו של הימין במיוחד מאז ההסתה של הימין נגד מדיניותו של יצחק רבין.
מי שבקיא בענייני פוליטיקה בוודאי מכיר בקיומם של פערי אידיאולוגיה והשקפות עולם. ישראל היא דוגמה לשני מחנות פוליטיים בעלי השקפות עולם שונות ואף סותרות. פועל יוצא מכך הוא שכל אחד מהמחנות גיבש לעצמו סִפֵּר (נרטיב) מובחן אתו הוא מזדהה ובו הוא מאמין כאילו מדובר באמת מוכחת. הסִפֵּר שהימין גיבש לעצמו (לא, הימין לא בדה נרטיב!) מסתכם באמירה, "העולם כולו נגדנו". זו הסיבה (כך מאמינים בימין) שקשה להיכנס למשא-ומתן עם הפלשתינים כדי ליישב את הסכסוך הישראלי-פלשתיני. מנגד, על-פי הנרטיב שהשמאל גיבש לעצמו, קיים סיכוי להסדר מדיני ולהשכנת שלום באזורנו ויש עם מי לדבר. שני הנרטיבים הם תוצר לגיטימי וטבעי של אידיאולוגיה, תהיה אשר תהיה. עם זאת, שניהם בלתי ניתנים להוכחה אוביקטיבית.
ההיסטוריה האנושית שופעת דוגמאות לקבוצות פוליטיות שטיפחו אידיאולוגיה ורקחו נרטיבים שבהם האמינו, כאילו מדובר בעובדות אוביקטיביות. לא נלך רחוק. יספיק אם ניזכר בחלק ממנהיגינו בעבר הקרוב ובמחנה הפוליטי שאותו הם הובילו ובדגל שאותו נשאו. אחד מהם הוא לא אחר מאשר מנחם בגין שב"נאום הצ'חצ'חים" תקף את הבדרן דודו טופז שקרא למצביעי הליכוד צ'חצ'חים וביקר את מפלגת העבודה על ההתנשאות והשחצנות שנהגה כלפי בני עדות המזרח. במה הוא האמין ומה היה הנרטיב שטיפח? הוא האמין בשלמות הארץ ובמפת תנועת בית"ר בה מופיע עבר הירדן המזרחי כחלק ממפת ארץ ישראל.
די לפרובוקציות: אין כל פסול בנרטיב פוליטי, כפי שאין חיים פוליטיים בלי אידיאולוגיה. אדרבה, נרטיב פוליטי תורם לבניית הזהויות הכל-כך מובחנות של הימין והשמאל, הגם שהן סותרות ומתחרות זו בזו. חשיבותו העיקרית של נרטיב פוליטי טמונה ביכולתו לסייע לציבוריות המאמינה בו לגבש עמדות ולנקוט צעדים עקביים.

תאריך:  29/11/2018   |   עודכן:  29/11/2018
שתף:

מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות תרצה הכטר לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
פרובוקציה שחצתה קו אדום
הודעות  [ 11 ] מוצגות  [ 11 ]  כתוב הודעה 
1
אכן מעליב ומעציב האיש בתפיסתו! ל"ת
א. וינשטיין  |  29/11/18 10:57
 
- האיש חכם אבל לא פיקח
תרצה  |  2/12/18 17:00
2
המאמר מוכיח בדיוק ההפך
עובד 1  |  29/11/18 15:26
 
- מובן המילה עצמה, נרטיב: סיפור ל"ת
תרצה  |  1/12/18 19:46
3
איזה קו אדום חצה לוי?
באום  |  30/11/18 12:01
 
- מה זה "התבוננות בשמאל"?
תרצה  |  1/12/18 20:01
4
מאמר שהוא פיספוס
שלמה (ללא) נחמה  |  1/12/18 12:09
5
נאום הצ'חצ'חים זה טופז לא בגין
אהוד פרלסמן  |  1/12/18 20:21
 
- דייקת באופן חלקי
תרצה  |  2/12/18 09:14
 
- הסִפֵּר היחיד שלי: האמת והצדק
אהוד פרלסמן  |  3/12/18 01:49
 
- משימה לא פשוטה, בהצלחה! ל"ת
תרצה  |  5/12/18 08:45
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
אהרון שחר
מהו סוד כוחו של האויב? ערכי המוסר של התרבות שלנו    זה לא סוד כוחנו, זהו סוד כוחו של האויב    אם נצליח להביס את ערכי המוסר שלנו, ננצח, ואם לא, שאלוהים ישמור עלינו
איתן קלינסקי
ירושלים לא תשכון לבטח, כשחגורה של עשרים ושנים כפרים סופחו לשטחה המוניציפלי, והם כיום מהווים למעשה חוטבי העצים ושואבי המים של הכלכלה בירושלים המערבית, ולא אמרנו מילה אחת על הרס של מאות בתים של פלשתינים בירושלים המזרחית בשנות הכיבוש הישראלי
ראובן לייב
בהתקרב המועד שבו יצא נותן השרות במסעדה מקופח - מוצע בזה פתרון עבורו, מבלי לפגוע בזכויותיו הבסיסיות
עמוס גלבוע
האוניה הוטבעה בנמל חיפה על-ידי "ההגנה"    איך כ-250 מעפילים נספו כתוצאה מרשלנות פושעת של "ההגנה" ואיך הפכו מחדל מזעזע לסיפור גבורה בנוסח תל חי    מוסר לאהיה אז וגם לא היום
סמדר וינברג
חוק הגישור שנחקק ב-2016 הכיל תקוות רבות בקרב המדינה וזוגות שעמדו לפני גירושין - מה קורה מאז? חוק הגישור במתכונתו הנוכחית אינו עונה על הצרכים האמתיים של הזוגות ולא פרקטי, הוא בקושי פלסטר על הפצע
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il