ראשית חשוב להבהיר כי המתת חסד בישראל אינה חוקית, אם כי "חוק החולה הנוטה למות" מתיר, במקרים מסוימים ותחת תנאים מגבילים חמורים, הימנעות מנקיטת פעולות מאריכות חיים.
חוק החולה הנוטה למות בישראל יש בעיה ליישם את מדיניות המתת החסד. מבחינה הלכתית חל איסור מוחלט לבצע המתת חסד. התנ"ך מקדש את החיים. רק לאלוקים יש את הכוח לבחור מתי האדם יכול למות. הנשמה ניתנת לנו למשמורת ואין לנו כל רשות להחליט מתי לקחת אותה.
הזכות למות בכבוד – אדם יכול להחליט מתי הוא רוצה לסיים את חייו. הוא יצור אוטונומי. כל חולה הנוטה למות יוכל לבחור באופציה של המתת חסד. מאמינים כי זכותו של כל אדם להחליט מתי אין לו יותר טעם בחייו, וכי כשם שהרפואה מסייעת לכל אדם להגיע לאיכות חיים גבוהה יותר, כך היא מחויבת לעזור לו גם כשהוא מחליט כי טוב לו מותו מחייו.
טיעון כלכלי (טיעון חלש) – לא לתת טיפולים כואבים ומשפילים לחולה סופני בזמן שיש חוסר במיטות. טיפולים הם דבר יקר והם עולים הרבה כסף.
הטיעון המרכזי כנגד המתת חסד הוא החשש שמא אישור ומתן לגיטימציה לתופעה יובילו למקרים שבהם יומתו גם חולים שלא באמת רצו בכך ושיכלו למצוא נחת וסיפוק בחייהם למרות המחלה והקשיים. במיוחד מדובר במקרים שבהם החולה אינו צלול מספיק כדי לקבל החלטה כבדת משקל זו: במקרים אלה ישנו חשש כי בני המשפחה יכפו על החולה, גם אם מתוך רצון לעזור לו ומתוך גישה חומלת, פתרון שאין הוא מעוניין בו (המוות).
חובה על המערכת הרפואית לסייע לחולה הסופני למות בדרך מהירה ולא מכאיבה.
סכנת המדרון החלקלק - בשלב הבא החברה האנושית תחליט לסייע לאנשים הסובלים מנכות קשה, המבקשים לסיים את חייהם, ובשלב שלאחר מכן אולי כבר יחשבו כי ניתן להחליט עבור אנשים חריגים (מפגרים בשכלם, אולי בעלי צבע עור שונה או נטייה מינית שונה ואולי אף מתחת לסף מנת משכל מסוימת), כי יש לסיים את חייהם, ובסוף יומתו אנשים מסיבות פוליטיות או דתיות.
אל לנו לשכוח את שבועת היפוקרטס אותה נושאים הרופאים ונשבעים לעזור לכל אדם ואילו מה שקשור בהמתת חסד הרי שהם מתבקשים לפעול נגד שבועתם ולהביא בדרך זו או אחרת לקיצור חייו של אדם או לגרימת מותו. בשבועה מתחייב הרופא לנסות להציל חיים, לא לגרום נזק לחולה. שבועת היפוקרטס מחייבת לנהוג בטוהר מידות ולשמור על סודיות רפואית.
והדבר עובד גם הפוך - חובה על הרופאים לעזור לכל אדם, אם אדם הוא חולה סופני הסובל מכאבים, חובה עליהם לגאול אותו מייסוריו.
החחש הוא כי המצב הקיים עלול לגרום למקרים של התאבדות אם לא יאפשרו המתת חסד. עדיף שזה יעשה תחת ביקורת, ובצורה ראויה.
בכמה מקומות בעולם ניתנת האפשרות להמתת חסד, וחוק כזה ימנע את הצורך בתיירות מוות לחו"ל - לוקסוס לעשירים בלבד, אכזרי בבדידות.
עלינו כמדינה להיות בטוחים שמי שבוחר בהמתת חסד עושה זאת מתוך בחירה מודעת, ולא מתוך הנחה כי זהו המוצא היחידי למנוע סבל, ולכן יש לקבוע חוקים ברורים לגבי מי שיכול לבצע המתת חסד (אדם החולה במחלה סופנית) ולוודא מראש שהאדם צלול, ומבין את מצבו.
