העסקה למכירת אפריקה השקעות לאקסטרא ואלון ריבוע כחול, חברותיו של
מוטי בן-משה, מסרבת לפי שעה להסגר, גם אחרי דיונים והחלטות אין ספור בבית המשפט ובמו"מ בין הצדדים. הסיבה החדשה היא חלומו של כל איש עסקים יהודי המעוניין לדחות עסקה: "אחרי החגים".
לכאורה מדובר בעניין שולי. הממונים על הגבלים עסקיים בכמה מדינות, בעיקר מזרח אירופה ורוסיה, צריכים לאשר שאין להם התנגדות שהחברות-הבנות של אפריקה בארצותיהן יהיו בבעלות בן-משה, במקום בבעלות אפריקה. נקבע תאריך אחרון: 13 בדצמבר.
האישורים נראים אולי כעניין פורמלי. ואכן, בחלק מהמדינות התקבלו האישורים. הבעיה היא בשתי מדינות אחרות, לפחות, שבהן עוד אין אישורים. לכן, אומר בן-משה, צריך אולי לדחות את סגירת העסקה ל-17 בינואר, לכל המוקדם.
מכאן ואילך, הודעת בן- משה סתומה ומעוררת שורת שאלות:
- מדוע ההליך נמשך בחלק מהמדינות יותר משלושה חודשים, גם אם נזכור שיש לתרגם מסמכים מעברית לשפת המדינה?
- מיהן המדינות והחברות הבנות של אפריקה שבהן מדובר?
- מדוע אין עדיין אישורים של הממונים? מדוע יש אישורים במדינות מסוימות, ואין אישורים במדינות אחרות, על עסקה זהה, או כמעט זהה?
- מדוע חושש בן-משה שלא יספיק לקבל את האישורים עד חג המועד, 25 בדצמבר? יש לו שבועיים.
- בן-משה אומר שיעשה מירב המאמצים לקבל את האישורים עד 31 בדצמבר. מדוע אינו בטוח שיצליח?
- החגים הנוצרים מסתיימים ב-1 בינואר. מדוע חושש בן-משה שלא יוכל לקבל את האישורים לפני 17 בינואר.
לא יהיה זה מוגזם להעריך, שאצל חלק מבעלי אגרות החוב של אפריקה עובר עתה הרהור שני: האם לא מוטב היה למכור את החברה ל
נתי סיידוף, למרות שהציע 50 מיליון שקל פחות מבן-משה? ראו איך חתם סיידוף בחשאי, תוך זמן קצר, על עסקה גדולה אחרת, רכישת השליטה בשיכון ובינוי ביותר ממיליארד שקל.
