בשל מורכבותו של מבחן הפסיכומטרי, ורבדיו השונים, רוב המועמדים ללימודים באוניברסיטה נאלצים ללמוד לקראת המבחנים הפסיכומטריים במכונים פרטיים שהתמחו בכך, ומוציאים לשם כך הון עתק שלעיתים אינו מצוי בכיסם. יוצא מכך, שכרטיס הכניסה לאוניברסיטה הכרוך בעלויות רבות, ולעיתים עלויות כפולות ומכופלות משום שנאלצים לגשת למבחן מספר פעמים, ולקחת מספר קורסים, מהווה חסם משמעותי בפני שכבות סוציו אקונומיות נמוכות, ורק מי שהפרוטה מצויה בכיסו יכול להרשות לעצמו ללמוד ולקבל את הכלים להצלחה במבחן במכונים טובים ויקרים.
בנוסף, על-מנת להצליח במבחן זה, דרושות שעות למידה רבות. תלמידים הנאלצים לעבוד למחייתם, זוכים לשעות למידה מעטות יותר, בעוד שתלמידים משכבה סוציו אקונומית גבוה, שזוכים לתמיכה כלכלית, מקבלים אפשרות ללמוד שעות מרובות יותר, ומוציאים ציונים גבוהים יותר במבחן הפסיכומטרי. פועל יוצא מכך הוא שתלמידים בעלי ממון, יכולים "לקנות" את דרכם לפקולטות הטובות יותר, באוניברסיטאות נחשבות יותר בזכות יכולתם הכספית, בזמן שעמיתיהם שאינם נופלים מהם ביכולת החשיבה ובאינטליגנציה, נאלצים להסתפק במקומות הנותרים והפחות נחשבים, ולעיתים אף נאלצים לוותר על החלום להגיע למקצוע המועדף עליהם.
לדידי, מצב זה הוא בלתי נסבל, ויש לפעול לתיקונו. לא ייתכן שנפסיד כישרונות ובעלי יכולות גבוהה במקצועות חשובים רק משום שאלו נולדו למשפחות מעוטות יכולת כלכלית. ישנן דרכים טובות יותר למיון התלמידים, שאינן נשענות על אפליה קשה שנובעת מיכולת כלכלית.
למשל, האוניברסיטאות יכולות לאפשר לכל תלמיד המעוניין בכך, להתקבל לפקולטה המועדפת עליו, על בסיס מיון ראשוני פחות תובעני, הדורש מהנרשמים דרישות מינימליות וכולל תהליכי סינון, במחצית ובסוף השנה הראשונה ללימודים. תהליך כזה יחסוך מהתלמידים את ההוצאות הכספיות הגדולות הכרוכות בהיערכות לכניסה לאוניברסיטה. ויאפשר להם להוכיח את עצמם בפקולטה עצמה. ברור שגם בשיטה זו תלמידים בעלי אמצעים כלכלים גבוהים יקבלו תמיכה רבה יותר מהבית מאשר תלמידים חסרי אמצעים כלכלים, אך השיטה תאפשר ליותר תלמידים בעלי תשוקה למקצוע להוכיח את עצמם ואת היכולות שלהם, ולקבל הזדמנות שווה להשתלב במקצוע, שנמנעת מהם כיום בכלל.
אפשרות נוספת היא, שהמדינה תספק קורסים בעלויות נמוכות, שיקנו לתלמידים השונים את הטכניקות הנחוצות להצלחה מקסימלית במבחן הפסיכומטרי, וכך יוכלו להגשים את החלום, ולהראות את היכולות שלהם, מבלי שההיבט הכלכלי יהווה חסם עבורם.
לסיכום, מדינת ישראל חייבת למצוא דרך יעילה יותר ושוויונית יותר כדי למצות את ההון האנושי שהוא המשאב החשוב ביותר שלה, דרך שתאפשר גם למי שגורלו הכלכלי לא שפר עליו, לבחור במסלול החיים המתאים לו ביותר, ולתרום לחברה את מיטב כישרונותיו.
