יש לנו עכשיו אתנחתה קצרה מול החמאס, פחות שומעים את המושג "הסדרה", אך כל הזמן הזירה מוצפת ברעיונות איך לטפל או לפתור את הבעיה של החמאס ורצועת עזה. כולם מזכירים לי את הסיפור הנדוש על אותו פרופסור נכבד מאוקספורד שהתייצב בזמן מלחמת העולם הראשונה בפני ועדה של האדמירליות הבריטית על-מנת לייעץ מה לעשות נגד הצוללות הגרמניות הקטלניות. "אתם צריכים ליצור ואקום במים באזור בו עלולות להימצא הצוללות, ואז הן תיתגלנה, ותוכלו להשמידן", הסביר אותו פרופסור ברוב חשיבות. האדמירלים נדהמו מהרעיון הנפלא. "איך עושים זאת?", הם שאלו בהתפעלות. "זאת כבר בעיה שלכם", השיב להם.
בכל רעיון, המבריק ביותר, קבור הכלב ביכולת הביצוע שלו, בישום שלו, ב"איך" עושים זאת, כאן ועכשיו או בעתיד הקרוב, הנראה לעיין. אז הנה לקט רעיונות "מבריקים" מהזמן האחרון:
האחד, לעשות שלום ופיוס עם אירן ואז בעיית עזה תיפתר מעצמה. זאת לא בדיחה. אלו דברים של מושל רצועת עזה בעבר בראיון ארוך בעיתון
מעריב של סוף השבוע. כלומר, רעיון של מומחה לנושא עזה.
השני, אף הוא של מושל לשעבר של רצועת עזה, אף הוא בראיון, שהוא ועוד מזרחן ידוע רוצים להיפגש עם ראש החמאס ברצועה, יחיא סינואר, על-מנת למצוא עמו פתרון. וזאת למה? כי להערכתו החמאס הגיע עכשיו לבשלות לעשות הסדר, כמו שאש"ף הגיע לבשלות בשנות ה-90 של המאה שעברה. בלי להיכנס לבחינת ה"בשלות", משום מה זה מזכיר לי פוליטיקאים שהתרברבו שרק יתנו להם "להיכנס לחדר" לבד עם אבו עלא או אחר, והם (או הן) סוגרים עמו את העניין. הם (הן) אכן נכנסו, אך לא סגרו.
ראיה רחבה השלישי, שצריך לפתוח בדיאלוג מדיני עם הרשות הפלשתינית, כי "הדרך היחידה לרגיעה ארוכת טווח בעזה עוברת במוקאטעה". בעלי הרעיון היפה הזה לא מסבירים איך הרשות הפלשתינית תעשה זאת. תסלק את החמאס? תפרקו מנשקו? תרכוש את לב הציבור העזתי שיתקומם? איך לעזאזל? ישנם כמובן כאלו שממליצים שצה"ל יכבוש את הרצועה, ישמיד החמאס, ויקרא לאבו מאזן על-מנת שייקח לידיו את הרצועה ויביא רגיעה לעוטף עזה. טירוף!
הרביעי, "פתרון מדיני בנוסח לפי חזון שתי מדינות ומתוך ראיה רחבה של הזירה". הנוסחה הזאת הפכה לחביבה, ראיתיה במאמר של שלושה כותבים נכבדים (ראשי תנועת "עתיד כחול לבן"), בשלטי מחאה שונים ("רק פתרון מדיני"), ואמירות פוליטיקאים. מה זה בדיוק? איך עושים זאת? בעלי הרעיון לא מסבירים, ולו ברמז. יש להם כנראה נוסחת קסם סודית. אולי החמאס יעבור מטמורפוזה: יוותר על האידיאולוגיה הדתית-לאומית הקיצונית שלו ויוותר על האינטרס העליון שלו שהוא התעצמות צבאית. אולי הם ישאלו את עצמם: מדוע המערב ואחרים לא הציעו לדע"ש פתרון מדיני? התשובה: כי זה חסר תכלית! הוא הדין בחמאס.
החמישי. ממש השבוע נתקלתי במודעת ענק בצידי הכביש ולשונה: "לפיד, למען ביטחון המדינה הגיע הזמן להתגרש מהפלשתינים". לרגע לא האמנתי שלפיד יוציא כזאת מודעה, אך מיד שמתי לב שעל המודעה חתומים "מפקדים למען ביטחון ישראל". נחה דעתי, בראש ובראשונה כי את הפתרון הזה עשינו בעזה. התגרשנו שם בהתחלה בכלל מהרשות הפלשתינית, להזכיר לכולם, לא מהחמאס. הבעיה, היא שהרצועה לא רוצה להתגרש מאתנו.
לדעתי, יש אסטרטגיה לממשלות ישראל, מאז השתלט החמאס על הרצועה. יכולים לא להסכים לה, או להתלונן שאין בכלל לממשלה אסטרטגיה, עיקרה הוא: לא הכרעת החמאס אלא הרתעתו והשגת רגיעה בגבול באמצעות השילוב של מתן אספרין (זכויות דייג, מעברים פתוחים וכדומה) ומכות נאבוט חזקות. הבעיה הנוכחית: מכת הנאבוט האחרונה שקיבל הייתה חלשה מדי. לא תחסרנה בעתיד הזדמנויות לתקן זאת.
