הפוליטיקאים החברתיים לא מבינים

לא מזמן הייתי עד לקטע מעניין במכולת ליד ביתנו ביפו. גבר בשנות השישים לחייו ניגש לקופה וביקש לשלם עבור כיכר לחם, חלב וקופסת שימורים. בעלת המכולת, שהיא גם הקופאית, שאלה אותו האם הוא לא רוצה לקנות פסטרמה, או בלינצ'ס, או דג מלוח: "הכול טרי-טרי, קיבלנו רק הבוקר'. הגבר נד בראשו בשלילה. אז המוכרת נעצה את עיניה בעיניו ושאלה: 'אתה התחלת כבר לקבל תוספת לקצבת הזקנה'? הגבר שוב נד בראשו. 'אבל למה? אמרתי לך - פנה לביטוח לאומי'! הגבר סוף-סוף שבר את שתיקתו והסביר בנימה נבוכה: 'הלכתי לביטוח לאומי, אמרו שלא מגיע לי התוספת'. 'לא נכון! לכולם מגיע. תביא אלי את המסמכים שלך, אני אבדוק, אסביר לך מה לעשות כדי שתקבל את התוספת'. הסצנה הייתה מוזרה בעיניי. ממתי בעלי מכולת מתנדבים לשמש עובדי רווחה ולעזור לזקנים בשכונתם מול הרשויות? מאוחר יותר הבנתי: לא לאיש דואגת בעלת המכולת. היא דואגת לפרנסה שלה. כי רוב הכסף שהמדינה משלמת בתור קצבאות ותוספות מתגלגל אליה, לקופה שלה. כתבתי כבר בעבר, הזהרתי: אין שום תועלת בהעלאת קצבאות, כמו בהעלאת משכורות מינימום, תמיד נקבל אותה התוצאה: די מהר יעלו מחירי מוצרים ושירותים, והוספות ספרות בחשבון הבנק לא ישפרו את מצבם של אלה שלרווחתם לכאורה דואגים הפוליטיקאים החברתיים וההסתדרות הלוחמת. ראשית, המחירים עולים כי כמות הכסף שיוצא לשוק מעודדת עליית המחירים. שנית, כפי שאמר אתמול מנכ"ל אחד המחלבות המצדיק את דרישתו לעלות מחירי מוצרי חלב: 'אתם העלאתם משכורת המינימום, נאלצנו לשלם יותר גם לאלה שמקבלים קצת יותר ממשכורת מינימום, וזה מייקר לנו את עלות היצור'. ואין מה לענות לו!

משכורת מינימום

העלאות כאלה לא רק לא מביאות תועלת, הם גם מזיקות, כי כאשר המחירים 'קמים ממקומם' ומתחילים לעלות הם לא עוצרים כאשר הם מצאו את האפשרות שהוענקו להם בהעלאת משכורות וקצבאות. יש האפקט של מומנטום, ומצבם של אלה שלהם דאגתם, רק מחמיר בהשוואה לזה שהיה מקודם. זאת ועוד, כשמעלים משכורת מינימום, לא לוקחים בחשבון את העובדים שמשתכרים קצת יותר ממשכורת מינימום. כלומר, עבורם המחירים כן עולים, לעומת זאת פרנסתם נשארה כמקודם. אותו הסיפור - גורלם של קבוצות מקבלי קצבאות שלא הפגינו בסיבוב הזה ולא קיבלו העלאה. ותמיד יש כאלה. עוד פן - העלאת משכורת מינימום "מושכת" כלפי מעלה את נתוני השכר הממוצה במשק, ובו תלויים משכורות של המון עובדי מדינה, אשר אוטומטית מקבלים העלאות, בכסף משמעותי בהרבה. מדובר בצבא של פקידי משרדים, מנכ"לים, סמנכ"לים, שופטים ושאר יפי נפש שדאגה לשכבות חלשות תמיד בפיהם. זה הגורם הנוסף שדוחף את המחירים כלפי מעלה. בעשורים אחרונים משכורת המינימום עלתה מספר פעמים. הפוליטיקאים אשר דרשו זאת חוגגים ותופחים על עצמם בשכם. אבל היי - האם השתפרו נתוני דוח העוני (שפורסם היום)? ראשי עמותות המחלקות מזון לנזקקים סגרו את הבסטות כי אין יותר מי שזקוק לנדבות? הנזק שבהעלאת קצבאות ומשכורות מינימום לא מסתכם רק בהעלאת מחירי מזון, שירותים, חשמל, מים, ארנונה וכד'. העלאות כאלה הן הגורם המרכזי לעלייתם של מחירי דירות. כפי שראיתם, כל הכסף שקיבלו כתוספת השכבות החלשות, זורם ישירות לכיסים של בעלי חנויות ושכבת ביניים אחרות שממילא לא חיים מהיד לפה. מה הם יעשו עם העודף שפתאום נפל עליהם? אין טעם להפקידו בבנק, שם מציעים להם ריבית מגוחכת על הפלוס ואו-טו-טו ידרשו מהם תשלום על שמירת כספיהם.

לאיזה אפיקים חלופיים לפנות?

נכון. לנדל"ן. בישראל זו תמיד הייתה השקעה כדאית. כלומר, בהעלאת משכורות מינימום וקצבאות הפוליטיקאים שלנו במו ידיהם מעלים מחירי הדירות. כשעליתי ארצה לפני כ-30 שנה התחלתי את עבודתי במשכורת מינימום שהייתה אז פחות מ-2000 שקלים; הסתדרתי, אומנם בקושי, אבל הצלחתי לסגור חודש. בשוק מחנה יהודה קניתי 2 קילו תפוזים בשקל בודד (כיום - בחמישה שקלים קילו בשיא העונה). אגסים קניתי ב-3 שקלים (היום שילמתי 15 שקל לקילו - ולא בחרתי מהסוג היקר ביותר). גם מחירי בשר, דגים, עופות היו אז סבירים. נסעתי אז באוטובוס בשקל 90. גם מחירי הדירות לקניה ולשכירות היו בהתאם נמוכים בהרבה. את דירה בת שלושה חדרים במרכז הארץ ניתן היה לשכור ב-100 דולר. את דירתי הראשונה בירושלים קניתי בשנת 1993 ב-100 אלף שקלים (50 אלף דולר; זוכרים - דולר עלה אז 2 שקלים?). מיכל דלק באוטו הראשון שלי מילאתי באותה השנה ב-70 שקלים. בעשורים שעברו משכורת המינימום עלתה פי שלושה, מחירי המזון, מוצרים ושירותים כמו מחירי הדירות עלו פי חמישה ויותר. היום ב-70 שקל אני לא ממלא אפילו רבע ממכל הדלק. ולא מרגיש שמצבי הכלכלי השתפר בהרבה למרות שאני מזמן משתכר יותר ממשכורת מינימום. יש לי הרגשה שאני במרוץ בלתי פוסק נגד הזמן. אני מתקדם בעבודה, כל 5-7 שנים משפר את משכורתי - אבל משכורת המינימום סוגרת את הפער תוך דחיפה כלפי מעלה של המחירים. כיום המשכורת שלי שווה שתי משכורות מינימום, אבל כוח הקניה שלי לא עולה על זה שבתחילת דרכי בארץ, כשעבדתי במשכורת מינימום כפועל מפעל. ומה לומר על מקבלי משכורת מינימום של 5500 שקל? או על מקבלי קצבאות? הפוליטיקאים החברתיים דווקא מרוצים, הם תופחים לעצמם על השכם אחרי כל העלאה של משכורות וקצבאות. אבל מצבם של השכבות החלשות לא משתנה. יש אומרים - מחמיר. שר האוצר, אשר הבטיח להוריד את מחירי הדיור ולטפל ביוקר המחיה, כנראה לא מסוגל להבין שדווקא העלאת קצבאות ומשכורות דוחפת את המחירים כלפי מעלה. היום הוא הקים ועדה כדי לטפל ביוקר המחיה. יש לי ספק רב אם הוועדה תגיע לשורש הבעיה, שוב תציעה לעלות תשלומים, ושוב בעלי החנויות יצטרכו לשנות תגי המחיר. רוצים לעזור לשכבות חלשות? רוצים להוריד את יוקר המחיה? - אסור להזרים כסף ריק מתוכן לשוק. רק חיזוק כוח הקניה של הכסף שהציבור מקבל כיום הוא הדרך היחידה לעזור לאנשים באמת. איך לעשות זאת, ואיך לעלות כוח הקניה של שקל? יש לא מעט דרכים. אבל לא ניתן לעשות זאת בזבנג וגמרנו, זה תהליך איטי, ואת התוצאות נראה בטווח הארוך, אבל מי מוכן להשקיע בדברים שיניבו פירות רק אחרי 3-4 שנים? הפוליטיקאים, השרים חיים מקדנציה לקדנציה, הם חייבים משהו עכשיו, לפני הבחירות, להראות לבוחרים שהם דואגים להם. הנה, לחשבונכם נכנס כסף נוסף, אנחנו הגיבורים, אנחנו הפרנסים שלכם. ולמי אכפת שכבר מחר המחירים ימחקו את כל ההעלאה וימשיכו לתפס למעלה!

לחם אחיד

לא יודע איזה נס קרה שלפני שבוע לא הצליחו הח"כים הפופוליסטים לעלות באלפים את קצבאות הזקנה! אבל זה היה כ"כ קרוב... הינו על סף של תהום, עם אינפלציה של מאות אחוזים בשנה. נכון, נבחרי הציבור עושים זאת לא מתוך רשעות, הם באמת רוצים לעזור. כל חטאם - הם לא יודעים מה לעשות. הנה סיפור מהחיים המדגים בצורה מצוינת את רמת ההבנה של נבחרי הציבור בכלכלה. לפני עשור וחצי בעלי המאפיות הגדולות פנו לכנסת בבקשה להרשות להם לעלות מחירי הלחמים שבפיקוח. בישיבת הוועדה הרלוונטית חבר הכנסת החברתי אמר לנציג המאפיה: 'לא כדאי לכם לעלות מחיר כיכר לחם אחיד ל-8 שקלים - מי ירצה לקנות אותו? עדיף לאנשים לקנות חבילת 10 פיתות ב-5 שקל'. האיש גם כיום חבר הכנסת (שמו שמור במערכת); הוא לא מבין שברגע שיעלו מחירי לחם אחיד פרוס מיד גם יעלה מחיר הפיתות, ומחיר שאר ירקות. זה חוק כלכלי שלא נופל בחשיבותו מחוקי הטבע. מאז עברו הרבה מים בנחלי הצפון, אתמול קניתי חבילה של 10 פיתות ב-13 שקלים. מחר שוב יעלו משכורות וקצבאות, לאחר מכן יעלו מחירים - וחוזר חלילה.