התחלתה של מלחמת העולם השנייה אילצה את הגברים לצאת מבתיהם כדי להילחם בחזית. בעקבות כך, נשים היו ממונות על הטיפול השותף בבית ועל גידול הילדים. לכן נשים נאלצו להיכנס לשוק העבודה במקביל לטיפול במטלות הבית כדי לפרנס ולגדל את הילדים שלהן.
בנוסף, בשנת 1945, עם תום המלחמה, היה מחסור גדול בכוח אדם עקב מותם של הרבה אנשים וזוהי סיבה נוספת לכך שנשים נאלצו לצאת לשוק העבודה ולעבוד.
במאה ה-21, אנו יכולים לראות שבחירות המקצועיות של נשים בשוק העבודה קשורות עדיין לתפיסה המיושנת שרווחה בשנים עברו, לפיה ננים צריכות לעסוק במקצועות "נשיים" כמו חינוך וטיפול וגברים בעבודות משכילות יותר כמו הנדסה ומתמטיקה, כביטוי המפורסם של נלסון מנדלה: "חינוך הוא הנשק החזק ביותר אתו ניתן לשנות את העולם".
בפרה-היסטורי, המבנה הפיזי היה גורם משפיע על היכולות לעבוד, ולכן תפקיד הגברים היה לצוד מזון כדי לדאוג להישרדות ולקיום המשפחה. לכן, בעוד שהגבר דאג להאכיל את המשפחה שלו, הנשים היו נשארות בכפרים וטיפלו בילדים. עם חלוף השנים, העבודה הפיזית הוחלפה על-ידי מכונות - מה שמכונה המהפיכה התעשייתית, ולכן גברים רבים כבר לא חייבים לעבוד בעבודות פזיות לצורך פרנסה. אך למרות שינויים אלה, עדיין קיים פער משמעותי בין אופי העבודה בין המינים.
מחקר שנעשה בשנת 2001 בברזיל על-ידי "Alvez e Soares" מראה כי המשפחה כחלק מהחברה, יחד עם בית הספר ועם מוסדות חינוך נוספים, מטמיעים שונות מגדרית בין נשים לגברים. לדוגמה: כאשר ילדה נוהגת להצטייד בעטים צבעוניים, החברה רואה את זה כמשהו נורמלי והגיוני, לעומת זאת, אם ילד היה מצטייד בעטים צבעוניים, היו חושבים שמשהו לא בסדר איתו.
מדובר בחינוך סקסיסטי המבוסס על סטיגמות פטריארכליות, המעצבות את החברה באופן שבו גברים, כשיגדלו, יבחרו מקצוע עם הכנסה גדולה בכדי לפרנס, בעוד שנשים יבחרו במקצועות פחות טובים כדי שיוכלו לשלב את גידול הילדים ומטלות הבית.
בעקבות זאת, בשוק העבודה התחומים המדעיים והטכנולוגיים "נשלטים" בעיקר על-ידי המין הגברי, ואילו תחומי מדעי האדם והחברה על-ידי המין הנשי. ניתן לראות כי ההבדלים הביולוגים אינם הגורם הבלעדי המשפיע על התפיסה אשר רווחת כיום, אלא היחסים החברתיים משפיעים גם כן.
כדי שנוכל בתור חברה לבצע שינויים על-מנת לצמצם את אי-השוויון, יש צורך "לשבור" היררכיות מגדריות, ולזכור שנשים שוות ערך למין הגברי, כיום, לנשים יש גישה לכל התחומים והגופים בין אם הם פוליטיים ובין אם חברתיים. עם זאת, יש לדגול בחינוך לשוויון בחברה שלנו המתחיל באנשי החינוך וממשיך בתפיסה אצל האנשים הסובבים אותנו.
החינוך הוא "הנשק החזק ביותר", כפי שטען מנדלה.
