השבוע החליטו בראשות הערוץ הממוזג של "
ערוץ 10" ו"רשת" להוריד ממסך הטלוויזיה שלהם את התוכנית "שיחת היום" של לוסי האריש. מסתמא שה"קש ששבר את גב הגמל" הייתה תביעת הדיבה שתבע אותו נהג שהגב' האריש התעמרה בו מספר דקות ארוכות במסגרת המונולוג הקבוע שלה. אבל הבעיה עם הגב' הזו איננה מתחילה ואיננה מסתיימת באותו מונולוג שערורייתי. זהו סיפורה של ה"סינדרלה" מהמדבר שכנראה פוחדת לחזור להיות בסה"כ צפרדע מקרקרת אחרי שקרקרה כמעט כנגד כל ציבור והשקפה במדינה הזו.
אישה דורסת שהגיעה למעמד שלא בזכות אלא בחסד כל סיפור עלייתה של הגב' הזו לוטה בהרבה מאוד שאלות, שלא אכנס למינון הקונספירטיבי שלהן. אבל בישראל - שהשליטה בתקשורת איננה באמת של אנשי ניהול ותקשורת מקצועיים אלא עוד מקח פוליטי עם גוון ערפילי שהמילה "ביטחון" נושפת בעורפו, כניראה שמישהו החליט לדחוף את הצעירה הזו מדימונה, במסגרת הניסיון לייצב דמות וכיוון ערבי חדש. למישהו בכיר היה נוח להמציא "ערבים חדשים", ואולי יותר נכון "ערביות חדשות", כמו שלאותו מישהו היה נוח לבנות את ה"חרדים החדשים" כגוף וכאנשי תקשורת. וכשה"ערבייה החדשה" היא בכלל מוסלמית הרי מה טובה העסקה. אבל הגולם - ששמה לוסי האריש, קמה על יוצריה והחלה לבלוט יותר מדי בכל הכיוונים, תוך השתלחויות ימינה ושמאלה ללא הכר. אבל מה שיותר מדי בלט בגב' הזו הייתה המגמה של הבלטת עצמה דרך התוכניות הציבוריות שלה.
כל מגיש/ה יודעים כי הם באים לשרת את הציבור ובדרך אגב אולי גם לקטוף תהילה, אבל לעשות זאת באופן צנוע ולא יותר מדי בולט. אבל הגב' הזו, שהחלה לירות לכל הכיוונים, החלה יותר ליחצ"ן את עצמה במסגרת שיגעון האגו שלה. לפתע הופיעו כתבות תקשורתיות על משפחתה, על עברה בדימונה כילדה, על היותה דוגמנית, והכול נעשה על ידה בצורמנות ובבכי תיאטרלי ותו לא. דמויות ממלכתיות ודתיות הפכו בפיה לסמרטוטים והכול געש סביבה, כאילו שמדובר היה באמת במישהי שהגיעה למרכז הבמה וההילה בזכות עצמה ולא בזכות ממסד שבעט אותה למעלה מסיבות פוליטיות ותרבותיות מובהקות.
ממנחים ועיתונאים נדרש אתית לא לעשות לעצמם פולחן אישיות דרך כלי התקשורת אותו הם אמורים לשרת מקצועית אבל הילדה מדימונה נהגה ההפך. גם פרשת חתונתה לא הייתה רק יחצ"נות חד-צדדית נגדה, כמו שהיא הציגה, אלא שהיא נהנתה מההצגה הזו ואף החלה להזמין את בן זוגה לאולפן ולנהוג כבבית במקום להבין שעבודה לחוד ומשפחה לחוד. קיימת גם טענה שבעת הראיון הראשון עם בן זוגה, לפני כחמש שנים, הם כבר היו זוג אבל היא הסתירה זאת. זכותה היה להסתיר זאת מהציבור אבל בוודאי שלא להזמין אותו לראיון תיאטרלי, אם אומנם היה כך. רק בשל זאת - אם אמת הדבר, היא הייתה צריכה לעוף מהנחייה.
הקש והגמל באותה התעמרות, בנהג המשתולל נגד הפגנת עובדי
עיתון הארץ, היא עברה את הגבול של הטעם הטוב. נכון אומנם שהנהג הלה היה גס רוח וניבל את פיהו אבל מגיש חדשות או מגיב תקשורתי אמין ומקצועי היה מביא אומנם את תמונת דבריו הגסים והציבור עצמו היה קולט במי מדובר. אבל לגב' האריש זה כנראה לא הספיק והיא חזרה - במשך דקות ארוכות, על ניבולי הפה הגסים שלו כ"ציטוט", מה שהפך אותה לנאשמת ואותו לקורבן. אבל לילדה הגאוותנית מהמדבר זה לא היה איכפת כי היא זכתה בעוד כמה דקות של פולחן אישיות, שבסתר ליבה היא אולי האמינה שלבסוף הרי שכל ההשתלחויות הללו יובילו אותה לפרלמנט הישראלי, שכפי שעשו עמיתיה הרבים מהתקשורת. אבל למישהו בערוץ הממוזג, ובמיוחד לאחר תביעת הדיבה, היה מספיק שכל לעצור את התופעה הלא מקצועית הזו ששמה לוסי האריש ולשלוח אותה בחזרה למדבר הפוליטי והתקשורתי.
תינוקת או אישה מניפולטיבית? אבל תינוקת נשארת תינוקת. לא מעט עיתונאים ועיתונאיות הוזזו מתוכניות אלה או אחרות אבל אף אחד מהם לא פצח בבכייה תיאטרלית כמותה. לא מדובר בבכיינית שעדיין חיה בגן ובביה"ס היסודי בדימונה אלא בשחקנית מניפולטיבית שאוהבת לזכות בתשומת לב ולכפות על הציבור את עצמה בכוח. בכול מקרה שלא יהיה לא צריך להתרגש מהבכי של השחקנית הזו ולא להיכנס לפסדו פמניזם ברברי הטוען לחזרתה רק משום ששמו במקומה גברים. יש להותיר בחוץ את האישה הזו, שלרגע חשבה שלה מותר הכול, כולל ביזויים של אנשי ציבור ושל השקפות עולם. לוסי, שובי הביתה לטובת טובים וצנועים ממך.
