בשנים האחרונות חלה התפתחות טכנולוגית מואצת. כיום, בלחיצת כפתור קטנה אפשר להשיג דברים שבעבר דרשו זמן וטרחה מרובה. אבל עם כל הטוב שהטכנולוגיה הזו מביאה ישנם קבוצות באוכלוסייה שהטכנולוגיה הזו מקשה עליהן את ההתנהלות בחיי היומיום, לדוגמא: האוכלוסייה המבוגרת. הקשישים מהווים 11% מהאוכלוסייה בישראל (קשיש הכוונה לאדם מעל גיל 65). זה גיל שיש בו צורך רב בשירותים של קופת חולים, ביטוח לאומי, חברות ביטוח וכדומה. הבעיה במוסדות רבים כדוגמת אלו, היא שצריך להיעזר במחשבים ובאינטרנט כדי להגיש בקשות ולבצע כל מיני פעולות, דבר שמאוד מקשה על הקשישים במימוש זכויותיהם.
לדוגמה, סבתי רצתה להזמין תור בקופת חולים לריפוי בעיסוק עבור סבי והיה רק מענה קולי ממוחשב ולא מענה אנושי, אשר ביקש ממנה להקיש את מספר הפלאפון שלה על-מנת לקבל קישור שבו תוכל לבצע את ההזמנה. הבעיה היא שלסבתי יש פלאפון ישן אשר יש בו אפשרות לקבל הודעות טקסט אך היא אינה יודעת כיצד להשתמש בו בצורה מיומנת, מה גם שבמכשירים הישנים הכתב מאוד קטן, כך שקשה לאדם המבוגר לקרוא את הכתוב בו. לאחר שניסתה כמה פעמים ללא הצלחה, היא נאלצה לסוף לבקש מאימי להזמין את התור. אבל אדם מבוגר ללא ילדים או ללא קשר עם ילדיו היה נמצא במצב של חוסר אונים בסיטואציה זו ללא יכולת להזמין את הטיפול הדרוש לו.
דוגמה נוספת: בזמן האחרון יש סגירה של סניפי בנק רבים כאשר ישנה ציפייה מצד המערכת הבנקאית שהלקוחות ינהלו את ההתקשרות עם הבנק דרך האינטרנט, אבל לאנשים מבוגרים יש צורך בקשר אישי עם הבנקאי, מכיוון שיש חלקים באוכלוסייה זו שרמת ההבנה והזיכרון עם השנים יורדת ולכן הם צריכים אדם שיסביר להם באופן מפורט באיזו תוכנית להשקיע, לדוגמה, כדי שהכסף שהם חוסכים לא ירד לטמיון.
לדעתי, על המדינה לחייב שבכל מוסד ציבורי שנותן שירות לכלל האוכלוסייה ובפרט לאוכלוסייה המבוגרת, תהיה חובה לדאוג לכך שיהיה גם מענה אנושי ותהיה אפשרות לתקשר לא רק באמצעים טכנולוגיים פשוטים (כמו השארת הודעה קולית). כאשר אנשים מבוגרים רואים שמסובך להשיג דבר מה ממוסד ציבורי מסוים הם מראש מוותרים עליו גם אם הדבר מאוד נחוץ להם.
אפשרות נוספת,במקרה ולאותו אדם מבוגר יש יכולת לרכוש מחשב, ליזום שבמקומות ציבוריים יערכו לאוכלוסייה המבוגרת הדרכת אינטרנט ויסבירו להם כיצד להשתמש באתרים של מוסדות שונים, דבר שיקל עליהם את ההתנהלות בעידן הטכנולוגי.
