מכת בחירות

למה דווקא 9.4.19? ההערכות היו שבנימין נתניהו יעדיף בחירות בחודש מאי, אחרי שיקבל חשיפה ממלכתית אין-סופית בטקסי יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות. מותר לשער, שהיו אלה אביחי מנדלבליט ושי ניצן שגרמו לו להחליט עכשיו על בחירות במועד המוקדם ביותר האפשרי. היועץ המשפטי ופרקליט המדינה חשפו בשבוע שעבר, כי המערכת נכנסת לישורת האחרונה לקראת ההכרעה בתיקי נתניהו. סביר להניח שזה יקח חודשיים-שלושה. ונתניהו, עם כל הביטחון העצמי שהוא מפגין, איננו טיפש. הוא יודע שההחלטה תהיה על כתב אישום (בכפוף לשימוע) על עבירות שוחד או לפחות מרמה והפרת אמונים. הוא ממש לא רוצה ללכת עם זה לבחירות. מבחינה פורמלית, אין מניעה שמנדלבליט יפרסם את החלטתו ערב הבחירות. יש שיטענו שאפילו ראוי שיעשה זאת, כדי שלציבור יהיה מידע נרחב ככל האפשר בלכתו לקלפיות. אבל לא יהיה זה הימור פרוע מדי לשער, שמנדלבליט ידחה את ההכרעה עד לאחר הבחירות. הוא לא ירצה להצטייר כמי שמתערב בהכרעה הדמוקרטית, וגם מי יודע מה יהיו התוצאות; קל בהרבה להעמיד לדין ראש ממשלה לשעבר מאשר ראש ממשלה מכהן. יש עוד כמה דברים שכנראה לא יתרחשו עד אפריל. נתניהו יוכל לבקש מדונלד טראמפ שלא לפרסם את "תוכנית המאה" בזמן מערכת הבחירות. אם פני המשק מועדות להאטה והנפילות בבורסה יימשכו, מוטב לנתניהו (ולמשה כחלון) ללכת אל העם לפני שהבוחרים נפגעים בצורה ממשית. ישנו גם ההיבט הפוליטי-פרסונלי. 3.5 חודשים הם מעט מאוד זמן להקים מפלגה, להביא מועמדים ולגייס פעילים - כפי שעתיד לגלות בני גנץ. זה גם עלול לא להספיק כדי לנהל מסע פריימריז מוצלח - כפי שעשוי לגלות גדעון סער. ובכלל, בחירות מהירות טובות לח"כים המכהנים ורעות למי שקוראים עליהם תיגר. האם הן גם טובות לציבור הישראלי? ממש לא. עצם קיומה של החרב המתהפכת בדמות אפשרות הקדמת הבחירות, פוגעת קשות במשילות ובאיכותו של הממשל. אבל מהי טובת הציבור אל מול האינטרסים האישיים והפוליטיים. עשרה ימים לפני ליל מכת בכורות, נקבל את מכת בחירות.