הפתעת הבחירות הקודמות לכנסת הייתה, ללא צל של ספק, התגלותה המטאורית של מפלגת "יש עתיד, בהנהגתו של
יאיר לפיד. האם תופעתה של הפתעה שכזו עשויה לחזור על עצמה גם בבחירות הקרובות? כל הסימנים מעידים שאכן כך יהיה. אלא שהפעם תהיה זו מפלגת "חוסן לישראל" החדשה, שזה אך הפציעה לאוויר העולם, בהנהגתם של
בני גנץ ובוגי יעלון.
אלא שאת מקומה של "יש עתיד" תתפוס הפעם "חוסן לישראל" כמפלגה השנייה בגודלה אחרי הליכוד. אין זאת אלא שציבור המצביעים צמא לקול חדש בזירה הפוליטית, ועל אחת כמה וכמה כשהדברים אמורים בשני רמטכ"לים לשעבר המנהיגים את המפלגה החדשה.
האמת ניתנת להיאמר ששמו של בוגי יעלון הוא רק בבחינת קישוט של עלה תאנה למפלגה האמורה, כשאת הטון הדומיננטי בה אמור לתת בני גנץ, בזכות הכימיה שלו, ומעל הכל בזכות שתיקתו הרועמת, כשציבור המצביעים מתאווה מאוד לדעת מה בעצם עומד מאחוריה.
אובדן תומכים כך או אחרת, מפלגת "חוסן לישראל" אמורה להכות שוק על ירך את המפלגות האחרות המזדנבות אחריה, להוציא כמובן את הליכוד, שימשיך לצעוד בראש גם בבחירות הקרובות, ובאווירה המלחמתית השוררת כיום - אין כמו "חוסן לישראל" כדי למלא את החסר.
סביר להניח שבני גנץ לא יחבור למפלגה זו או אחרת, ויעדיף להנהיג את מפלגתו בעצמו. "יש עתיד", בהנהגת יאיר לפיד, ו"
המחנה הציוני", בהנהגת
אבי גבאי, לא יוושעו, לפיכך, מזינוקו המטאורי של בני גנץ, וייאלצו להתמודד בכוחות עצמם על הנהגת מפלגותיהם. סיכוייהם לצבור עקב כך מצביעים לא רק בטלים בשישים, אלא שגם נשקפת להם סכנה ממשית של אובדן תומכים בפוטנציה, כשקולותיהם יציפו בהמוניהם את "חוסן לישראל" של גנץ.
