X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
על-פי מדיניות משרד החינוך, מצוינות בחינוך, ואולי מצוינות בכלל, מתבטאת בכך שכולם יהיו בעלי תעודת בגרות מלאה ושכולם ישתלבו במסגרות לימודים אקדמאיות, ורצוי בתחומי המדעים המדויקים
▪  ▪  ▪
מצוינות בחינוך [צילום: משה שי/פלאש 90]

בשנת 2013, באחת מישיבות הממשלה, שר החינוך דאז שי פירון, סיפר על כוונתו להרחיב את החינוך המקצועי-טכנולוגי בבתי הספר. אמירה זו גרמה לכעס רב בקרב השרים. השר סילבן שלום הגיב: "אתם לא תחזירו את החינוך המקצועי לעיירות הפיתוח. אתם רוצים חינוך מקצועי אז בבקשה, אבל רק כששרי הממשלה ישלחו את הילדים והנכדים שלהם לחינוך המקצועי, נסכים שתחזירו את זה לשאר המקומות. קודם בצפון תל אביב, אח"כ בירוחם". לדבריו של השר שלום הצטרפו שרים נוספים.
דברים אלה, עוררו פעם נוספת דיון בנושא זה. בעבר הרחוק היו בתי ספר מקצועיים רבים, שמטרתם הייתה להכשיר את התלמידים לעסוק במקצוע מסוים ולשלבם בשוק העבודה. במשך השנים לבתי הספר המקצועיים התפתחה תדמית שלילית, מאחר שהופנו אליהם תלמידים עם קשיים, שנחשבו לבעייתיים. תלמידים מהפריפריה ש"סומנו" מראש ככאלה שלא יוכלו להתקדם בלימודים, ותלמידים שמערכת החינוך "ויתרה" עליהם. לאור הביקורת שהייתה על בתי ספר אלו, בשנות ה-80 החל משרד החינוך ברפורמה שביטלה את שיטת המסלולים השונים, צמצמה באופן משמעותי את המגמות המקצועיות והרחיבה את הלימודים המדעיים והעיוניים, גם בבתי ספר בהם לומדים מקצוע.
כיום קיימים בתי ספר מקצועיים שחלקם באחריות משרד החינוך וחלקם באחריות משרד הכלכלה. בדוח של משרד החינוך משנת 2016 עלה כי ב-70 בתי הספר שבאחריות משרד הכלכלה לומדים תלמידים שנשרו ממערכת החינוך הרגילה. רוב התלמידים הם בנים, מהמגזר הערבי ותלמידים שמגיעים מרקע חברתי-כלכלי נמוך. תלמידים אחרים שמתקשים בלימודים, ושנשארים במערכת החינוך הרגילה משולבים בכיתות מב"ר (מסלול בגרות רגיל), הם משלימים לתעודת בגרות שכוללת צבירת נקודות מינימלית שלא מאפשרת להם להשתלב באקדמיה בעתיד (רובם לומדים שלוש יחידות באנגלית והדרישה לקבלה ללימודים גבוהים היא ארבע יחידות), וכך הם מסיימים את מערכת החינוך ללא יכולת להשתלב באקדמיה אך גם ללא מקצוע. בנוסף, השיבוץ לכיתות מב"ר מתייג לא פחות מלימודים בבתי ספר מקצועיים, ונראה כי הדעה הכללית הרווחת היא שעדיף להשתלב במערכת החינוך הרגילה ולא לפנות לבית ספר מקצועי.
למרות זאת, קיימת חשיבות רבה לקיומם של בתי ספר מקצועיים. הקריטריון למצוינות ולהצלחה בחיים, לא בא לידי ביטוי רק בשאלה האם יש לאדם תעודת בגרות מלאה. בתי הספר המקצועיים מאפשרים לימוד של מקצועות בעלי ביקוש תמידי בשוק העבודה, ולכן לתלמידים שלומדים בבתי ספר אלה יבנה אופק תעסוקתי ובזכות כך יוכלו לעבוד, לנהל ולהיות עצמאיים בחייהם הבוגרים. כמו-כן, בחלק מבתי הספר המקצועיים התלמידים עובדים ומקבלים שכר וכבר יכולים ליהנות מעצמאות כלכלית, דבר העשוי לשפר ולשנות את "נקודת הפתיחה" של חייהם הבוגרים וללמד אותם איך להתנהל נכון מבחינה כלכלית. ההפניה לבתי ספר מקצועיים לא צריכה להיות מחוסר ברירה ורק לאחר שלא נמצאה מסגרת אחרת לתלמידים אלה או רק לאחר ש"נשרו" ממערכת החינוך. לחינוך המקצועי קיימים יתרונות רבים - למידת ערכים, חריצות, התמדה, ובעיקר תקווה ויעוד לעתיד. בני הנוער הלומדים בבתי ספר מקצועיים יכולים ללמוד מקצוע שהם מתחברים אליו ומצליחים בו ובכך ירגישו מוצלחים ומסופקים.
אפשרויות רבות להצלחה
מדיניות משרד החינוך כיום היא מצוינות בחינוך. על-פי מדיניות זו, מצוינות בחינוך, ואולי מצוינות בכלל, מתבטאת בכך שכולם יהיו בעלי תעודת בגרות מלאה ושכולם ישתלבו במסגרות לימודים אקדמאיות, ורצוי בתחומי המדעים המדויקים. משרד החינוך מפעיל תוכניות רבות לעידוד לימודי מדעים, לימודי מתמטיקה בהיקף של חמש יחידות ועוד. משרד החינוך והחברה בכלל "מקדשים" את נושא הלימודים הגבוהים. המסר הוא שאם אדם לא ישתלב באקדמיה ולא יגיע להישגים מבחינה לימודית, הוא לא יצליח בחיים.
המסר של משרד החינוך צריך להשתנות ולהדגיש את העובדה שקיימות אפשרויות רבות לקידום ולהצלחה, שקיימים מסלולים שונים שניתן לבחור בהם ושקיימים מקצועות שהחברה בישראל מאוד זקוקה להם. משרד החינוך אחראי על חינוך דור העתיד של המדינה, ולכן עליו לדאוג גם לתלמידים שמסיבות שונות קשה להם להשתלב במערכת החינוך הקיימת ולסייע להם להשלים לתעודת בגרות מלאה. קיים צורך להעצים תלמידים שיש להם קשיים, לכוון אותם להיות אזרחים מועילים, שתורמים לחברה.
מדיניות משרד החינוך צריכה להשתנות, התדמית של בתי הספר המקצועיים צריכה להשתנות. המטרה היא להפוך את הבחירה ללמוד בבתי ספר אלה לבחירה לגיטימית, שתלמידים ירצו ללמוד בהם מבלי להיחשב כלא מוצלחים ומבלי שהסביבה תתייחס אחרת לבתי ספר אלה. ניתן לעשות זאת על-ידי "קמפיינים" חיוביים על בתי הספר המקצועיים, לחשוף אותם לציבור, לעודד תלמידים לבחור בהם, שיראו את האופק המקצועי, את העובדה שיוכלו להתפרנס, להצליח ולתרום. ללא ספק, משינוי זה ירוויחו אותם תלמידים ש"הולכים לאיבוד" במערכת הקיימת, אך לטווח הארוך גם החברה בישראל.
שתי דוגמאות בולטות לכך, שמוכיחות כי לימודים בבתי ספר מקצועיים או במסגרות אחרות מאפשרים הצלחה בתעשיה אבל לא מונעים הצלחה גם באקדמיה הן של פרופ' יוסי יונה ושל סטף ורטהימר. פרופ' יונה, למד מסגרות מכנית בתיכון בבית ספר מקצועי אינטרנציונאל בקריית חיים, ולאחר שלוש שנים פרש ולמד במכינה לקראת בחינות הבגרות האקסטרניות. פרופ' יונה הצליח מאוד בתחום האקדמי, ובין תפקידיו שימש כפרופסור לפילוסופיה של החינוך במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון, היה ממייסדי הקשת הדמוקרטית המזרחית, כיהן כחבר הנהלה במרכז "אדווה" ועמית מחקר בכיר במכון "ליר" בירושלים, וכיום מכהן כחבר כנסת. דוגמה אחרת להצלחה היא של סטף וורטהימר, שפרש מלימודיו בגיל 16 והחל לעבוד כפועל פשוט. מעבר להצלחתו האישית מבחינה כלכלית תרם רבות לפיתוחה ולכלכלתה של מדינת ישראל.
לסיכום, האפשרות של לימודים מקצועיים צריכה להיות "על השולחן", קיים צורך לדעת עליה מראש, וההפניה לבתי ספר אלו צריכה להתקיים מתוך רצון, גאווה, ומתוך הבנה שגם הם יכולים להוביל להצלחה.

מאמר דעה
סטודנטית שנה א' לעבודה סוציאלית במרכז האקדמי "רופין"
תאריך:  09/01/2019   |   עודכן:  09/01/2019
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
כן לבתי הספר המקצועיים
הודעות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב הודעה 
1
כמה שאת צודקת
ארי כספי  |  9/01/19 16:05
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
ראובן לייב
מקורה של הנטייה הגוברת אצלנו ימינה הוא במתנחלים, בעיקר בחובשי הכיפות הסרוגות שדחקו את השמאל הרדום לפינה
ד"ר רון בריימן
האם האוניברסיטה העברית עדיין עברית? האם לא שינתה את פניה והפכה לנוכרית? האם לא הפכה לאוניברסיטה העברית לשעבר?
יובל לובנשטיין
למרות שסך השימוש בו עורך מספר שניות, וכניסתו לעולם שיפרה לאין ערוך את איכות חיינו, הנייר ומוצריו הופך להיות מעמסה גדולה על הכדור המתחמם ונדרשת מחשבה מעמיקה בנושא ומוטב לפני, מאשר אחרי
זוהר בן-אשר
החשוד נתניהו "שכח" שלהבדיל מכל נחקר אחר, חקירותיו מתנהלות לא במתקן משטרתי שבו לקצין החקירות יש יתרון מובנה המאפשר לו לנהל את החקירה ולשלוט בה, אלא בביתו שלו, מעון ראש הממשלה, לפי לוח הזמנים שהוא מכתיב, ולא החוקרים
יצחק מאיר
ואז קמים בני העיר אחד אל אחד ומתלקטים רחוקים אל קרובים, וקרובים אל רחוקים, ועומדים יחדיו מביטים בפגרים, ומתחילים ללכת אל מקום ממנו יצאו, דרך ארוכה, שמוטי ראש, רגלי
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il