על מה אתם חושבים כשאתם שומעים את הביטוי "חייל בודד"? עד לא מזמן גם אני חשבתי על בנים ובנות שעזבו את החיים הנוחים שלהם בחו"ל כדי להתגייס לצה"ל ולתת מעצמם למען המדינה שלנו. החיילים האלו נמצאים בארץ לבדם, ולא קל להם. בדרך כלל יש להם משפחה בחו"ל אשר גאה בהם, תומכת מרחוק, ואולי גם באה לבקר מדי פעם. עם כל הקושי הכרוך בלעזוב את הבית המוכר ולשרת בצבא במקום זר בלי בית לחזור אליו בסופי שבוע, לחיילים ולחיילות האלו יש משפחה אוהבת שמוכנה לקבל אותם.
קיימים 2 בתים גדולים לחיילים בודדים המגיעים מחו"ל (המרכז לחיילים בודדים ע"ש מייקל לוין) שבעזרת תורמים נדיבים רבים (ובמקרים רבים גם בעזרת הוריהם של החיילים הבודדים) מרימים פרויקטים מדהימים ומהווים בית חם ותומך. "נפש בנפש", ארגון המעודד עלייה לארץ, מקיים אירועים חברתיים רבים לחיילים אלו במטרה להפגיש אותם אחד עם השני, לתת תמיכה ולהראות הערכה כלפיהם. והכי חשוב, חיילים בודדים המגיעים מחו"ל בדרך כלל זוכים לאהדה רבה ממשפחתם, מחבריהם, ומהקהילות המקוריות שלהם בחו"ל.
חיילים בודדים אלו מהווים פחות מחצי מכלל החיילים הבודדים המשרתים בצה"ל. רוב החיילים המוגדרים כחיילים בודדים הם ישראלים ממשפחות במצב סוציו אקונומי נמוך אשר למשפחותיהם אין יכולת לתמוך בהם, וחלק גדול מהחיילים הבודדים מגיעים מבתים חרדים. לא כל המשפחות החרדיות בוחרות לגרש את ילדיהם בעקבות ההחלטה להתגייס אך כשליש מהמשפחות האלו לא מוכנות לקבל את העובדה שבנם או ביתם משרתים בצה"ל. לכן, נוצר מצב בו אלפי חיילים ישראלים, אשר משפחותיהם גרים בארץ, נותרים ללא עורף משפחתי כלל, ולמעשה מוצאים את עצמם כבודדים יותר מאלו אשר באו מחו"ל.
לחיילים אלו אין לאן לחזור בסופי שבוע אחרי שבועות קשים בבסיס, אין להם תמיכה כלכלית מהמשפחה ואין להם בני משפחה אשר מחכים לקבל מהם שיחת טלפון ולהעניק להם אוזן קשבת. החיילים האלו מקבלים תקציב מהמדינה אך לא זוכים לאהדה והערכה יומיומית. אין מרכז לחיילים בודדים חרדים, ואין אירועים חברתיים שיקשרו ביניהם. לכן, סביר להניח שחייל כזה לא זוכה להכיר חיילים במצב דומה. יותר מכל, החיילים האלו צריכים בית חם, קהילה תומכת והערכה מהסביבה.
החיילים האלו בחרו בדרך אמיצה ולא פשוטה. הם התגייסו לצה"ל כדי לתרום למדינה בניגוד למה שמקובל בקהילותיהם השונות. בחרו לעשות זאת על-אף הידע שהמשפחה והקהילה ידחו אותם. אנו מחויבים לקבל אותם, לתמוך בהם, ולדאוג לכך שלא ירגישו עוד בודדים.
משפחתו של אלמוג שילוני ז"ל, מפקד למספר חיילים חרדים אשר נרצח בפיגוע, זיהתה את הצורך לתמוך דווקא בחיילים בודדים מרקע חרדי והחליטה להקים את "בית אלמוג שילוני לחיילים בודדים" על שם בנם. כרגע הוא ממוקם בעיר מודיעין בדירה בת חמישה חדרים אך למשפחה יש תוכניות להקים בית יותר קבוע שיספק מענה ל-108 חיילים בודדים המגיעים בעיקר מרקע חרדי. הבית הוא לא רק בית פיזי אלא גם עונה על כל צרכיהם הפיזיים והנפשיים של החיילים הבודדים, כמעט כמו בית אמתי. בבית אלמוג מתקיימים פעילויות ואירועים והחיילים המתגוררים בבית אלמוג זוכים לאהדה והערכה מהקהילות השונות במודיעין.
נכון לעכשיו אין מוסד או ארגון אשר עוזר לחיילים בודדים חרדים, ומשפחתו של אלמוג הם בין היחידים אשר מעורבים בסוגיה זו. אך תמיכה באוכלוסייה זו לא צריכה להיות נחלת משפחת שילוני בפרט, אלא אחריות הציבור כולו, בדומה לתמיכה אשר אנחנו מעניקים לחיילים בודדים מחו"ל. מחובותינו לא לשכוח את אלפי החיילים האלו ולתמוך בהם בכל דבר שאפשר כי בשונה מחיילים בודדים אחרים אין להם אפילו משפחה שתתמוך מרחוק.
