אחד הסודות השמורים של כל עסק קמעונאי זה תמחור המוצרים לצרכן. ישנן רשתות ובעיקר רשתות המזון, שהפכו את התמחור לתורה כמוסה וסודית, אשר מחלקת את המוצרים לקבוצות לפי מידת המכר שלהם לצרכן ולפי מידת הרגישות של הצרכן למחיר המוצרים (בעיקר מוצרים מוכרים כמו קוקה-קולה/קוטג' וכו'), כאשר לכל קבוצה ניתן מקדם ייעודי מעבר לתמחור הנפרד של כל תת-רשת ורשת השייכת לאותה קבוצה.
תחום האופנה ובחלק מחנויות כלי הבית נוהגים לתת "הנחות מפליגות של עד 80%-70% הנחה" (הנחות פיקטיביות/מוגזמות) אשר כמובן נלקחות מראש, בחישוב המחיר לצרכן, תוך הערכה מושכלת ומראש של התפלגות המכר בכל אחד משלבי החיים של המוצר.
רשתות האופנה בארץ פועלות ברווח גולמי של לפחות 60% או במילים אחרות על-מנת להגיע עליו בסוף העונה, הן מתמחרות מוצר אשר עולה להם בשער מחסן היבואן בארץ במחיר של 10 שקלים, במחיר פתיחה של 79-49 שקלים כולל מע"מ ולאחר-מכן יורדות הרשתות למחיר של 39-19 שקלים.
במילים אחרות 1 דולר (פו"ב - ערך סחורה בנמל היציאה בחו"ל) בסין מוכפל במקדם של 40-20 על-מנת להגיע למחיר פתיחה בשקלים כולל מע"מ של סחורה אופנתית ויורד בהמשך למקדם של 20-10 בהמשך חיי המוצר.
גובה המקדם משתנה בין הקטגוריות השונות, כאשר בתחום מוצרי החשמל, הכל בדולר והמזון הוא נע בדרך-כלל באזור 20-10 שקלים כולל מע"מ לצרכן לדולר יבוא פו"ב.
שיטת מקדם היבוא עוזרת רבות לקניינים הפוקדים תערוכות בחו"ל והסורקים במהלך יום תערוכה מאות רבות של פריטים וחוסכת להם זמן יקר, שכן היא נותנת אומדן סביר למחיר המוצר לצרכן והיתכנות להצלחת המכר שלו על-גבי המדף בישראל.
