כמעט שחמק מתחת לרדאר (שלי לפחות) מכתב שכותרתו
"גילוי דעת של רבנים ורבניות מחנכים ומחנכות". במכתב עליו חתמו המגדירים עצמם "רבנים ורבניות", מתגלה פעם נוספת חולשת דעת המוכרת גם מאירועים קודמים. כך הזדרזה אסופת רבנים לשחר פני משפחת דוואבשה בדומא (לאחר אובדן חיי אדם בשרפה) - תוך שהם מתנצלים ומכים על חטא "אותו חטאו יהודים". אלא שעד היום, קל וחומר באותם ימים בסמוך לאירוע, לא נודע כי יד יהודים במעל. לא כאן המקום להאריך אבל כל מי שמעורה בפרשה, בעינויים ובפסילת ההודאות שניתנו תחת עינויים - יודע על מה אני מדבר.
והנה כעת, כמה שנים אחרי, בטרם נמצאו אשמים, בטרם הוגשו כתבי אישום וככל הנראה רק בשל הפרסומים בתקשורת, כתבה הקבוצה מגילוי הדעת הנ"ל מכתב שכולו בושה וכלימה, התרפסות והתבטלות בפני ממסד עוין ומפלה, ששם לו למטרה להאשים יהודים ולרדוף אותם בכל הכוח המוקנה לו מכוח מעמדו החשוב.
נעיר ששירות ביטחון כללי הוא גוף יוצא מן הכלל העושה לילות כימים ומציל חיי יהודים. רוב רובו של הארגון עסוק במלאכת קודש עבור עם ישראל. אלא שבארגון יש מחלקה אחת קטנה "המחלקה היהודית" שטוב היה לו סגרו אותה, שכן נזקיה עצומים.
נחזור אל מכתב ה"רבנים", שבראשו מוזכרת חשיפת השב"כ: "חשד שנערים יהודים הלומדים בישיבה הם שהרגו מתוך מחשבת זדון" ערביה שנהרגה כתוצאה מפגיעת אבן במכוניתה. כידוע, עצר השב"כ נערים מישיבה סמוכה תוך שאלה "זוכים" ליחס השמור (לא תמיד...) למחבלים רוצחים ערבים.
מתוך גילוי הדעת: "בירור בעניין שיטות החקירה של השב"כ... צריך להיעשות בכל ימות השנה...
בלא קשר להשתייכות הלאומית של החשודים אולם הוא
אינו יכול להוות מחסום בפני בירור החשש המזעזע שמא יהודים, בחורי ישיבה, מבצעים פשע שנאה". אנו פונים לרבנים ולמחנכים...
להדגיש את חילול שם שמים הנגרם בפעולות טרור יהודי כנגד אזרחים ערבים פלשתינים חפים מפשע" ........"פונים לממשלת
ישראל להמשיך ולהגן מפני הטרור על כל דרי הארץ... ללא הבדל דת ולאום". (ההדגשות של הח"מ).
מהאמור משתמע שיש טרור יהודי, שקיים חשש אמתי שבחורי ישיבה מבצעים פשע שנאה, וכן שאסור שתחקר כעת סוגיית ההתעללות בנערים. אולי בפעם אחרת, ובלבד שיצליח שב"כ לאשש חשד נגד בחורי ישיבה, יהודים.
ואני שואל את עצמי - מהיכן כל הרוע הזה? מהיכן הניכור והריחוק אותו חשים באופן כל כך טבעי ה"רבנים" מנערים יהודים, חלקם קטינים, בעוד אלה כלואים במרתפי השב"כ תוך שלילת זכויות יסוד המגיעות להם. איפה הלב היהודי? לאן נעלמה הרחמנות? (זו המופגנת בשפע כלפי הערבייה ובעלה יעקוב הנזכרים בראש המכתב).
מה עם ערבות הדדית בין יהודים? מה עם הפסוק "לא תעמוד על דם רעך"? אתם יודעים מה, מה עם "חזקת החפות" שהיא מ"נשמת אפה של הדמוקרטיה"? כל אלה לא מתקיימים בלב האבן של "הרבנים" הנזכרים. הם כבר יודעים מה קרה, הם חורצים דין ומתעלמים מרמיסת זכויות הנערים, חלקם קטינים.
וזה תחת לגנות את השב"כ המעליל עלילות שווא, במקום למחות על "ספינים" שנועדו ליצור דה-לגיטימציה לישיבה ברחלים, תחת לצאת בקול גדול נגד עינוי ילד יהודי, להתלונן על כך שכתובת גרפיטי מכונה "טרור יהודי" ועוד תופעות רעות ומסוכנות.
עוד אלה "מגלים את דעתם" וכבר הודע ברבים שארבעה מתוך חמישה העצורים שוחררו ממעצר. ברור כשמש שכתב אישום לא יוגש נגדם אלא אם יימצא קורבן שיישבר תחת מסכת ההתעללות מעשי ידי המחלקה היהודית.
גילוי הדעת הנ"ל של "הרבנים" מסיים בקריאה לממשלה להגן מפני טרור על "כל דרי הארץ"
ללא הבדל דת ולאום". הניסיון הנתעב הזה להשוות בין הערבים הקמים עלינו לרצוח ולטבוח אותנו מזה מאה שנים לבין "טרור יהודי" כביכול, שספק אם קיים כלל ומכל מקום אינו בר השוואה לרוצחים הערבים, מקומם ובזוי.
טוב יעשו המנסחים והחותמים על גילוי הדעת אם יקיימו את המצוטט על ידם מתהילים: "סור מרע ועשה טוב" ואולי יוסיפו קורטוב של "ואהבת לרעך כמוך".
