טובת הנאה

טועה ראש הממשלה בנימין נתניהו בניסיונותיו הכושלים להסביר לנו שאין מתת בעסקת שוחד בלי כסף. ודאי שיש מתת שוחד בלי כסף. לדוגמה שוחד מיני. לדוגמה קידום בתפקיד לקרוב משפחה של איש ציבור כאשר כישוריו אינם מתאימים ושכרו מופלג רק על-מנת להיטיב עם איש הציבור. והשאלה איננה כלל ועיקר אם יש או אין שוחד ללא כסף. השאלה היא מה משמעות "טובת הנאה" המוזכרת בחוק, "טובת הנאה" אשר עלולה להיחשב כמתת בעבירת שוחד. לא מצאתי הגדרה מדויקת של המושג טובת הנאה בחוק. ואז אמרתי לעצמי: בוא ואחפש אזכורים אחרים בחוק למושג "טובת הנאה" שמא משם תבוא ישועתי. וכפי שנאמר כבר במסכת בבלי, "יגעת ומצאת – תאמין" יגעתי מצאתי ואני ממש לא מאמין מה מצאתי. בסעיפים 1,2 לחוק שירות הציבור (מתנות), תש"ם-1979 הגדרות: 1. בחוק זה – "עובד הציבור" – נושא משרה או תפקיד מטעם המדינה, לרבות חייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955; "מתנה" – הקניית נכס שלא בתמורה או מתן שירות או טובת הנאה אחרת שלא בתמורה. דין מתנה לעובדי הציבור 2. (א) ניתנה לעובד הציבור באשר הוא עובד הציבור מתנה – בין בישראל ובין בחוץ לארץ, בין שניתנה לו עצמו ובין שניתנה לבן זוגו החי עמו או לילדו הסמוך על שולחנו – ועובד הציבור לא סירב לקבלה ולא החזירה לנותנה לאלתר, תקום המתנה לקנין המדינה; ובמתנה שאין בה קנין חייב עובד הציבור לשלם לאוצר המדינה את שוויה.

מי צריך את זה בכלל

ומכאן אנו מבינים שלאיש ציבור מותר לקבל טובת הנאה אם הוא נותן תמורה (ראויה) עבורה (כמובן תמורה מכיסו ולא מהקופה הציבורית). ואם עיתונות טובה נכללת בהגדרה של "טובת הנאה", אזי ודאי שמותרת לו עיתונות טובה במסגרת פרסומת שהוא מממן ומשלם עבורה מכיסו (בכפוף למגבלות אחרות לדוגמא: חוקי מימון בחירות). אך אסור לו בשום פנים ואופן לקבל עיתונות טובה, אלא אם הוא משלם לאוצר המדינה את תמורתה, וזאת ללא כל קשר לעסקת שוחד. אין לנו אלא להסיק שמרגע שמשטרת ישראל ו/או פרקליטות המדינה ו/או היועץ המשפטי לממשלה יחליטו על הגשת כתב אישום אשר במרכזו עומד מתן עיתונות טובה כ"טובת הנאה" בעסקת שוחד, הם גם יחליטו כי על כל איש ציבור עליו חל חוק שירות הציבור (מתנות) היה ויהיה יהיה להעביר דיווח לגורם המוסמך על כל ITEM של עיתונות טובה שקיבל, ולשלם לאוצר המדינה את שוויה הכלכלי. אני נוטה להאמין שכך תיפתרנה גם בעיות הגירעון בתקציב המדינה, ואפשר יהיה גם לבטל בכלל את ההכנסות מהגז. מי צריך את כל הבלגן עם אבטחת האסדות ושלי יחימוביץ', מי צריך את זה בכלל? לרעיון הזה יש יתרונות גדולים. אפשר לחבק חיבוק דוב כמה פוליטיקאים, ולרושש אותם במקביל. עם זאת, אני בטוח שהחוק לא העלה על-סף מחשבתו שעיתונות טובה יש בה "טובת הנאה", כשם שעיתונות רעה אין בה משום גזל, וזאת על-אף שגם לעיתונות טובה וגם לעיתונות רעה עלולות להיות השלכות כלכליות, חלקן או אף רובן משמעותיות לכאן ולכאן, עיתונות רעה/טובה מותרת בכל צורה ואופן, ללא כל חשש, אלא אם חוצה היא קווים אדומים של לשון הרע, חדירה לפרטיות, הפרת החלטות בית משפט, פרסומים אסורים בחוק, כללי רגולציה – עיתונות מתנהלת בעולם של המשטר האתי, שופטיה הם שופטים משמעתיים והציבור בכללותו, והציבור בוחר מחד איזה עיתון לקרוא, ומאידך באיזה איש ציבור לתמוך, וזה הכל, סה טו. עיתונות טובה זה לא מתת בעסקת שוחד לא מתנה ולא נעליים. הכללת עיתונות טובה כ"טובת הנאה": כמתנה (על-פי חוק המתנות) או כמתת בעסקת שוחד, היא תוצאה הזויה, של מחשבות עקומות, הנהגות על-ידי אנשים הרחוקים מיסודות המשפט, מחופש העיתונות, חופש הביטוי ומהדמוקרטיה בכללותה מרחק מזרח ממערב, ממציאנים חסרי מנוח, אשר מטרת סיכולו הפוליטי של ראש הממשלה, מקדשת בעיניהם את כלל האמצעים, כולל אמצעים של עלייה עם D9 על חופש הביטוי וחופש העיתונות, אשר מכוחם אמורים אנשי ציבור לקבל עיתונות טובה או עיתונות רעה, מבלי שיחששו כקושרים קשר בעסקת שוחד או בכל עסקה שלילית/פלילית אחרת, למעט אולי כשל אתי הנדון או אמור להיות נדון באמצעות כלים משמעתיים שונים. ואם כבר ישלמו אנשי הציבור לאוצר המדינה על טובות הנאה הזויות וחלולות מעין אלה, חובה עלינו ליצור מנגנון מאזן, בו תהיה חובה על אוצר המדינה לשלם לאנשי ציבור על עיתונות רעה, ובכך נפתור גם את בעיית מימון ההגנה של נתניהו. עיתונות רעה יש לו למכביר, ועמה יבואו גם המיליונים, (בדולרים) על-פי חוק המתנות ההפוך.