שקר הסקר

19. 23. 24. זהו מספר המנדטים שתקבל חוסן לישראל שבראשות בני גנץ, אם נאמין לסקרים המתפרסמים ביממה האחרונה. בעיה קטנה: אלו לכל היותר "סקרים" - העמדת פנים ופברוק מכוונים. ראשית, אין שום משמעות למספרים שבאים מיד אחרי אירוע פוליטי מרכזי. חכו לפריימריז בליכוד ותראו תוצאות הפוכות. הדבר בולט מאוד בארה"ב: יום אחרי הוועידה הרפובליקנית יוביל מועמדה לנשיאות בפער של 5%-10%; יעבור שבוע, הדמוקרטים יתכנסו ואז המועמד שלהם יוביל ב-5%-10%. רעשי הרקע עצומים וגורמים להטיה ההופכת את הסקר לחסר משמעות. לבדוק מי מתאים לראשות הממשלה אחרי נאום של מועמד אחד ששודר לכל בית בישראל, זה כמו לקבוע מי המנצח במשחק כדורגל כאשר רק קבוצה אחת נמצאת על המגרש. תנו לנו עימות אמיתי ואז נדבר. אה, כן, ועוד משהו שולי: הבחירות אצלנו אינן אישיות. שנית, חלק מן הסקרים בדקו מה יקרה אם גנץ ויאיר לפיד ישלבו כוחות. משום מה, איש לא שאל מה יקרה אם יהיה איחוד בימין - למשל בין הליכוד לבין הימין החדש או הבית היהודי. לא סביר? אני עוד לא רואה איחוד בין גנץ ללפיד; ואם יהיה כזה - תעלה מאוד הסבירות של איחוד גם במחנההשני. גם נפתלי בנט, איילת שקד ובנימין נתניהו יעדיפו להיות תלויים זה בזה ולא זה לצד זה. השאלות ההיפוטתיות הללו - מה יקרה אם נצרף את מפלגה א' למפלגה ב' ונשתיל בהן את מפלגה ג' - הן תמיד, אבל תמיד, לצד אחד: לטובת המרכז-שמאל ולרעת הימין. בדיוק כמו בשנים בהן הסקרים התעקשו לבדוק את סיכוייו של שמעון פרס גם כאשר לא היה מועמד (ולהזכירכם: הוא תמיד ניצחבסקרים והפסיד בקלפי). ולמה זה קורה? כי זה משרת האג'נדה הפוליטית של אותם אמצעי תקשורת. להטיה הפוליטית הזאת נותנים את ידם מי שמתיימרים להיות אנשי מקצוע, כאלו שלעיתים מתהדרים בתואר דוקטור או אפילו פרופסור. הם יודעים היטב - ואם אינם יודעים, אזי הם שרלטנים - שסקרים מהסוג הזה אינם שווים דבר. שהם משקפים בדוחק איזושהי הטיה זמנית כתוצאה מאירוע מתוקשר. שהם מתארים מציאות פיקטיבית של משאלות לב ולא את המציאות הממשית. הם גם יודעים היטב - ואם אינם יודעים, אזי הם שרלטנים בריבוע - שהסקרים בכללותם בעייתיים מאוד. פרופ' גבי וימן הצביע על כך בתחילת החודש במאמר מאיר עיניים ב-ynet: הם לא דוגמים כהלכה (אם בכלל) את הערבים, החרדים, העולים והחיילים - כשליש מהאוכלוסייה; הם משתמשים בהשערותלצורך פילוח 20%-30% המסרבים לענות או שאינם יודעים במי יבחרו; והם מתעלמים מתופעה מתרחבת של תשובות מטעות במכוון. הראיה - ממש כמו ביממה האחרונה - שסקרים המתיימרים להיות מדעיים, מספקים תוצאות שונות זו מזו בעשרות אחוזים (19 מנדטים לגנץ או 24 - זהו פער של 25%). בהנחה שעורכי הסקרים אינם רמאים מדופלמים, מדוע הם מספקים שירות שהם יודעים שאינו אמין ושמים את שמותיהם על תוצאות שהם יודעים שאין בהן ממש? נורא פשוט: כסף ופרסום. זו לא רמאות; זו הזנייה. וכך יש לנו עיתונאים הפועלים לקדם מטרות פוליטיות יחד עם סטטיסטיקאים הפועלים תמורת אתנן. את התוצאות נמשיך ונראה מדי יום. כדאי לתת להן את היחס המתאים: התעלמות מתוך בוז.